אף ילד לא יכול לקחת כפית מיד ולהתחיל לאכול כמו מבוגר. ראשית, עליו להחזיק את חפץ השולחן הזה בידיו, ואז ללמוד כיצד להפעיל אותו. אך אם התינוק משוטט ודורש מאימו להאכיל אותו, צריך לעשות משהו בעניין.
הוראות
שלב 1
לפני שתתחיל ללמד את ילדך לאכול לבד, התכוונן לעובדה שהתהליך יהיה קשה, אז היה סבלני - עליך להיות עקבי ככל שתלמד. המשמעות היא שאם לא תאכילו את התינוק בעצמכם היום, אז מחר עליכם לעשות את אותו הדבר ולא להתייחס לאיטיות למילוי קערת מרק לתינוק.
שלב 2
לאחר שהחלטת ללמד את ילדך לאכול לבד, אל תיכנע לפרובוקציות - "אני לא אוכל אם אתה לא מאכיל אותי", "יש לי כאב בבטן מרעב", או פשוט משעמם, כמו העינויים הסיניים עם נוטף מים "אמא, אני רוצה לאכול." כמובן שקשה לעמוד בפני בכי וייללות, אך עליכם לעשות זאת, אחרת הילד ימצא את "חולשתכם" וימשיך להשתמש בה.
שלב 3
אל תפחד אם הילד מדלג על ארוחה, אל תדאג ואל תיבהל: איש מעולם לא מת מכך. העיקר הוא להסתיר את כל ה"מרעה "- ממתקים, עוגיות, פירות, ירקות, לחם, ולהשאיר על השולחן רק צלחת דייסת סולת (מרק, פירה עם קוטל), ומחממת מעת לעת את האוכל. אם הילד ייהיה רעב, הוא ייאלץ לשבת ליד השולחן ולאכול בכוחות עצמו.
שלב 4
אל תגערו בו אם הארוחה העצמאית הראשונה מסתיימת בניקוי כללי של המטבח - לא כל כך קל ללמד ילד לאכול לבד. עדיף, להפך, לשבח שהוא אכל כל כך הרבה, אבל שיתחיל לנקות איתך. אתם תראו - אחרי הפעם השלישית, הילד יהיה הרבה יותר זהיר.
שלב 5
אם אתה נמצא בקו התנהגות רך יותר, נסה את שיטת "הרגל הדרגתי". מסכים עם הילד שאמא שלו תיתן לו 10 כפות, והוא יאכל 10 בעצמו. שחקו סביב, מי יאסוף כף דייסה מלאה יותר ויספר כל מנת אוכל עם התינוק שלכם. בסך הכל, הפכו את הארוחה הראשונה שלכם למשחק מעניין.
שלב 6
בהתחלה אפשר "לשחד" ילדים - להסביר שאם הוא יאכל טוב בעצמו, הוא יקבל ממתק או עוגיה.
שלב 7
והכי חשוב, אל תכניס אוכל לילד שלך. גם אם הוא עצמו אוכל רק 2-3 כפות, הניחו בצד את הצלחת, ונתנו את המנה הבאה מעט מוקדם מהרגיל.
שלב 8
כשאתה מכיר את ילדך היטב, אתה בעצמך יכול להמציא דרך שתהיה התמריץ הטוב ביותר עבורו. רק אל תשכח את הכלל - אם אתה מתחיל לעשות משהו, אז תביא את העניין לסוף, בלי לוותר באמצע הדרך, כדי שהילד יידע שמילת ההורים היא החוק.
