ישנן גרסאות שונות למקור המילה "דת" עצמה. לפי אחת מהן, מילה זו מגיעה מהפועל הלטיני religare, שפירושו "לאגד" או "להתאחד".
הוראות
שלב 1
למרבה הצער, אפילו אנשים משכילים רבים מבלבלים בין דת ואמונה. יש הבדל משמעותי בין המושגים הללו. אמונה היא העיקרון הבסיסי; זהו הצורך של אדם לסמוך ללא תנאי או להאמין בקיומו של כוח התבוננות, מגן או ענישה גבוה יותר. לאמונה אין מסגרת, קנונים ודוגמות, שכן לכל אדם יש את שלו.
שלב 2
הדת מבוססת תמיד על אמונה, זהו תנאי הכרחי להופעתה. דת במובן הכללי יכולה להיקרא דרך פורמלית של תקשורת עם אלוהים. אם אמונה היא עניין אינדיבידואלי בלבד, אזי הדת היא תמיד מיזם המוני המאחד קבוצה מסוימת של אנשים. הדת אינה יכולה להיות אינדיבידואלית, מכיוון שקיימתה יש צורך בקבוצת חסידי הדוקטרינה.
שלב 3
הדת יכולה לשמש גם לאיחוד קבוצות אנשים וגם להפריד ביניהן. יש לציין כי בעת העתיקה, תקופות בהן הדת (הכנסייה) היוו את הבסיס להתפתחות המדעים הוחלפו בתקופות חשוכות, כאשר אנשים מצטיינים של התקופה נרדפו מסיבות דתיות.
שלב 4
בהיסטוריה של האנושות, הדת שימשה לעתים קרובות את השליטים כדי להצדיק את מעשיהם. למרבה הצער, תורות דתיות רבות במהלך שנות קיומן הפכו לבלתי נפרדות מפוליטיקה וכוח.
שלב 5
ניתן לחלק את תורת הדת הקיימת למספר קבוצות עיקריות - אתאיזם השולל את קיומו של אלוהים, המונותאיזם, המניח את הערצתו של אל אחד (זהו הכיוון של הדתות העיקריות בעולם - יהדות, נצרות ואיסלאם), פוליתאיזם, אשר מניח את עבודתם של כמה אלים, ותאיזם, המכיר בדרך כלל בזכות הקיום של כל הדתות, מכיוון שהוא מכיל הבנה של טבעו היחיד של אלוהים.
שלב 6
אנשים רבים חשים צורך להיות חלק ממשהו גדול יותר, להפוך את אמונתם האישית לחלק מתופעה קבוצתית כלשהי. לעתים קרובות הם מתקשים לבחור דת מסוימת. כדי להקל על ההבנה באיזו דרך דתית מסוימת לבחור, יש צורך ללמוד היטב את המידע הקיים אודות עקרונות הדתות השונות, מטרותיהן ודרכן להשגת מטרה זו. ואז גיבשו את עקרונות חייכם ויעדיכם באופן תמציתי וברור ככל האפשר. היעדר סכסוך פנימי בין עקרונות אישיים לבין העקרונות המוצהרים על ידי הדת לכאורה הוא תנאי הכרחי לבחירה כזו.
