"מהגן, לתינוק שלי אין תועלת רבה. הוא משחק כל היום." זה מה שרוב ההורים אומרים, בכלל לא מבינים שמשחקים ובידור בחברה גדולה הילדים לומדים את הדבר החשוב ביותר - התנהגות חברתית.
ילדים מגיל שלוש עד שש מגבשים עמדות הקובעות את התנהגותם עם אנשים קרובים, עזרה ורחמים, כבוד עם אחרים ובמקביל מגנות על האינטרסים שלהם. מובן מאליו שבסיס ההתנהגות בחברה מונח גם במשפחה. מפגש עם ילדים אחרים בגן, או בתי ספר אחרים, ילדים לומדים להצטרף לקבוצה, לשמור על קשר עם כולם. התהליך הקשה למדי זה יכול להימשך שנים.
איש קשר
"האם אוכל לשחק איתך?" בגן נוצרים קשרים חדשים מדי יום, ילדים מתכנסים בחברה כדי לשחק, לומדים להצהיר על רצונם ולעמוד בסירוב בקלות.
התנהגות קבוצתית
משחקים משותפים מציבים בפני הילדים כמה דרישות בבת אחת: הם צריכים לחלוק תפקידים, להתרגל אחד לשני, לעזור לאחרים, לפתור בעיות. כבר שלוש שנים ילדים יכולים לעזור לבד להתמודד עם כמה מהבעיות של ילדיהם: קיפול צעצוע, בניית טירה. במקרה זה, כל אחד חייב להיות מסוגל להביע את מחשבותיו ורצונותיו. ככל שילדים יש דיבור טובים יותר, כך הם יתקרבו יותר זה לזה קלים יותר.
הבנה ושמירה על כללים כלליים
תצטרך את זה לכל סוג של משחק. הבנת כל הכללים ושימוש בהם במיומנות היא צעד חשוב בהתפתחות הנפשית והחברתית של ילד. לדוגמא, אפילו ילדים קטנים זוכרים את משחק המחבואים. משחקי תפקידים מתחילים לחבב רק מגיל ארבע.
היכולת להחזיק את המשאלות שלך
זה קשה מאוד לילדים בגן. אפילו ילדים בני חמש עלולים להיתקל בבעיה בתור ולהמתין שתבוא. ילדים קטנים מתגברים על אכזבה בקושי רב: לאחר שאיבדו במשהו, הם מיד משתחררים מדמעות. תלמידי בית הספר כבר מסוגלים להתמודד עם אכזבה.
צניעות
לא להיות מרכז תשומת הלב התמידי הוא יוצא דופן לחלוטין עבור רבים. עליהם להפוך לחלק מהקבוצה על מנת לזכות בהכרה.
ילדים לומדים התנהגות חברתית נכונה בתחילה באמצעות חוויות וחוויות משלהם. מורים יוצרים רקע לחווית המשחק, עוזרים במקרה של סכסוך, מסבירים כיצד להיות במצב מסוים. והם צריכים להיות דוגמה, כי כל הילדים מאוד שומרי מצוות.
