כל הורה שמכבד את עצמו חולם לא רק על התפקיד של אמא / אבא, אלא גם על התפקיד של חבר עבור ילדו, אך לא לכולם יש מושג כיצד להשיג זאת.
סוגי הורים
כיום ישנם מספר סוגים של הורים - הורים המטפלים בילד והורים הקוראים לילד להיות אחראי.
שומרים
הורים השומרים על הילד אינם אפוטרופוסים במובן הרגיל של המילה. הם לא רצים סביבו ומנגבים את הנזלת שלו בכל פעם שהם מתעטשים. הם מנסים לתפוס את זמנו במעגלים, קטעים ומנסים לבלות זמן מקסימאלי עם הילד, מבלי להבין שככל שהוא מבוגר יותר, כך עליו להיות עצמאי יותר.
הורים כאלה מתערבים בחיי ילדם, ביחסים עם חברי כיתה וחברים, קובעים מה טוב לו ומה רע. עם כל אלה הם לא חושבים שאופן חינוך כזה יוצר אדם חסר ביטחון שבעתיד לא יוכל לקבל החלטות לבדו. כמו כן, ילד שגדל בדרך זו לא יחשוב על תוצאות החלטותיהם.
הענקת חופש
הסוג השני של ההורים הם הורים המנסים להנחיל לילדם תחושת אחריות ועצמאות במהירות האפשרית. לכן הם מנסים להרחיב את גבולות האחריות האפשרית של הילד. הם לא כופים את החלטותיהם על הילד. הם מנסים לגרום לילד להבין שהוא עצמו חייב לבחור מעגלים, על סמך טעמו והעדפותיו.
איך להפוך לחבר לילד: כמה כללים
- הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לזכור הוא שאתה לא יכול לתמוך בצד של הילד או בבית הספר במצבים שנויים במחלוקת. כלומר, חבר ההורה הנכון צריך לשמש כשופט, ולא לקבל אף צד.
- בשום מקרה אתה לא צריך לבקר את ילדך בגלל עצלות. כפי שמראים מחקרים עדכניים, ילדים עצלנים פשוט לא קיימים. לכן, אם ילד עצלן או מסרב למשהו, יש צורך לקבוע את סיבת הסירוב. מי יודע, אולי לילד יש הפרעת קשב. במקרה זה, הילד יעשה רק משהו עם ההורה.
- כמו כן, אינך יכול להגיב באופן שלילי לביצועים ירודים או ציונים ירודים. גם כאן יש צורך להבין תחילה את הסיבות לביצועים אקדמיים גרועים. יתכן שהילד זקוק לעזרה מסוימת בפריטים. אולי הילד לא יכול למצוא שפה משותפת עם המורה.
- עוד נקודה - אתה צריך לעזור לילד שלך בשיעורי בית ולעזור לו לאסוף תרמיל.
- והנקודה האחרונה, אך המשמעותית ביותר - אינך יכול להשוות ילד עם ילדים אחרים!
