גיל מעבר הוא ביטוי המהדהד כמו סיוט בלבם של כמה הורים. חלקם כבר עברו את התקופה הזו, אחרים רק לפנינו, אבל הם כבר חוששים מהבוא. יש כל כך הרבה סיפורי אימה והסכנות והקשיים שלה, אבל האם אתה יכול להימנע מהם, האם אתה יכול להתמודד עם עידן המעבר? כמובן שכן.
הוראות
שלב 1
אדם עובר לגיל המעבר, כמו גם לכל שלב משברי, כל חייו, ולכן כדאי להתכונן אליו מראש. גידלו את ילדכם כך שלא ירגיש את לחץ הסמכות שלכם, אל תהיו מנטור עבורו, אלא אדם שתוכלו לסמוך עליו.
שלב 2
אל תנסה לגרום לילדך לחלוק איתך את החששות שלהם. זה לא יוביל לשום דבר, למעט העובדה שהוא פשוט ייסגר ממך, ובתקופת ההתבגרות הוא ילך רק חזק יותר לעולמו. הראה את ההזדמנות והחשיבות של תמיכה, שיחות אמון, על ידי הדוגמה שלך. אם מגיל צעיר אתה פתוח עם ילדך, אז הוא יפתח לפגוש אותך, ובעידן מעבר לא תתמודד עם הבעיה של דיכוי או הסתרה של פעולות מסוימות.
שלב 3
אל תכריח את ילדך לחיות עם איום העונש. לעתים קרובות מאוד ילדים לא מודים במשהו מתוך פחד שיינזפו בהם. דרך חינוך זו מובילה רק לעובדה שהם לא רק שאינם לומדים את הרע, אלא להפך, מתחילים לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר: הם משקרים, מסתירים, לא מספרים. אתה תמיד צריך להיות בצד של הילד, לנסות להבין את הסיבות למעשיו, להבין את זה. אל תמהר לשפוט, אולי היו לו מניעים משלו למעשה כזה או אחר. השתדל תמיד לדון במצב עם ילדך ולמצוא דרך לצאת יחד.
שלב 4
אל תתנפל עליו בשאלות לגבי כל פרטי חייו. גיל המעבר הוא הזמן בו הוא מנסה להוכיח את עצמאותו, להתבלט, להראות אינדיבידואליות, אך עדיין לא יודע כיצד. תנו לו את האפשרות למצוא את עצמו, להתנסות. לעיתים קרובות בעולם מעבר, ההורים מחמירים את מגבלותיהם מחשש שילדם ייפול לחברה הלא נכונה, יתחיל לעשן, לשתות ולדלג על בית ספר. כמובן שלא כדאי להשאיר את הילד ללא השגחה ולהשאיר הכל לשיקול דעתו. אבל למד לסמוך על המתבגר, תן לו לנסות, לעשות טעויות, ללמוד מהחיים. אם גילית לו כבוד ואמון מגיל צעיר, הוא עצמו יבוא אליך לייעוץ וישאל את דעתך, הוא יגיד לך אם צצות בעיות. לגרום לו להרגיש כמו מבוגר בבית כדי שלא יצטרך לנקוט בדרכים קיצוניות להפגין את עצמאותו.
