במובנים רבים, חיי ההורים והילדים בתקופה שבה תלמידי בית הספר נכנסים לגיל מעבר מסובכים לא כל כך בגלל השינויים המתעוררים כמו גם מהפחד מהראשון. הפחדים הקשורים לגיל ההתבגרות הקרוב מעלים את ההורים לעובדה שממתין להם רצף של מריבות, גסות רוח וגסות רוח. אך למעשה, זה רחוק מלהיות תמיד המצב, ומספיק להפסיק לפחד מראש, אלא רק לחיות כל יום מחייכם הנוכחיים עם ילדכם.
הוראות
שלב 1
זכרו את הכלל הבסיסי של הורות לבני נוער: הוא גם אנושי. הוא כבר הגיע לעולם הזה כאדם עם אופי ונטיות מסוימות, ולא כדאי לך לנסות לפסל ממנו מישהו. הוא כבר קיים, ואתה יכול רק להראות לו את האפשרויות השונות של העולם הזה. השפיע עליו, קודם כל, לא במילים, אלא בדוגמה שלך: תן לראות דרכך מה המשמעות של להיות אדיב ונדיב, מדוע קריאה טובה מתקבלת בברכה בחברה וכו '. שים לב לעצמך קודם.
שלב 2
הכריח את עצמך לקבל את הבלתי נמנע מהתבגרות. נער זקוק למידה מסוימת של עצמאות, אשר כבר אי אפשר להחליף אותה בהקצאת האחריות לניהול עניינים מסוימים בבית. הוא זקוק ליותר - גישה למרחב החברתי. התכונן לעובדה שבתקופה זו הוא עשוי לחפש סמכות במקומות אחרים. יש לך רק דרך אחת להישאר אדם שילדך מכבד ורוצה להיות שווה אליו, והדרך הזו כבר תוארה לעיל: תן דוגמה על ידי פעולותיך שלך.
שלב 3
סמכו על ילדכם. אתה יודע איך ומתי הוא מספר שקר, ומודרך רק מהידע הזה. אל תנסו להמציא חשדות חדשים. מוּשׁהֶה? כן, דאגת, אבל זה לא קרה לך כשהיית צעיר? הימנע מלראות כמה אתה פגוע ורע, אל תתפרץ עליו בהתעללות. כל רגשות אלימים יובילו רק לכך שנער, שמערכת העצבים שלו רגישה במיוחד בגיל זה, יתחיל להגן על עצמו ולסגת לתוך עצמו. חפש דרכים לפתור את הסכסוך בשלווה: שתף אותו בדאגותיך, אך אל תזרוק אותו, דבר על חוויותיך, אך אל תלחץ עליהם.
שלב 4
תאמין שהוא באמת מבוגר ותן לו את האפשרות להראות זאת. ואז הוא לא יצטרך לנקוט בשיטות המדגימות למעשה את חוסר הבגרות של הילד ולא את הבגרות. מרגיש עצמאי ובוגר, הוא לא ילך לעשן רק כדי להוכיח משהו.
שלב 5
אל תחנך נער, זו הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות. עזור לו להכיר את העולם הזה, אך אל תנסה לאמן אותו, הנח עליו דפוסי התנהגות. ואל תחלק את חייו למסגרות נוקשות: מבלי להיתלות באמירות כלליות, התרכז בתהליך האישי של הפיכתך לאישיות במשפחתך.
