פסיכולוגים ואנשי חינוך מודרניים מצביעים על עמימות הקונפליקטים במשפחה. בעזרת סכסוכים אתה יכול לאבד חברים, לשבור את היחסים עם קרובי משפחה. ובעיות רבות ניתן לפתור אם הסכסוך אינו נמשך, אינו הופך כרוני, אם אדם יודע דרכים אתיות לצאת ממצב סכסוך.
נחוץ
יכולת לשלוט ברגשות שלך. ידע בטכניקות תקשורת שאינן קונפליקט
הוראות
שלב 1
אתה לא צריך להשתיק את היחס השלילי שלך למשהו או למישהו, עד שגישה זו הפכה לגורם מעצבן חזק. עדיף לומר זאת מיד. לדוגמא: "אני לא אוהב לאכול ביצים בבוקר." אינך צריך לאכול אותם בסבלנות יום אחר יום, תוך צבירת כעס וגירוי בעצמך. אין צורך להמתין לתחושות השליליות הללו להתפוצץ ולהתזה כמו לבה מהר געש.
שלב 2
מדברים זה עם זה לעתים קרובות יותר על הכל. וזה בכלל לא הכרחי שאלו יהיו רק שיחות עסקיות חשובות. במשפחה זה יכול להיות "התכנסויות" בערב או לפחות ארוחות יום ראשון, בילוי נפוץ. לעתים קרובות אנו חוששים להעליב אדם אחר ושותקים בבוקר ובערב, אנו שותקים בסופי שבוע בטלוויזיה וכתוצאה מכך איננו יודעים על מה לדבר בחופשה. כתוצאה מכך, אנחנו פשוט לא מכירים אחד את השני ולא יודעים אילו מחשבות מסתתרות מאחורי השקט הזה.
שלב 3
אתה לא צריך לעתים קרובות לומר לאדם אהוב שהוא עושה משהו לא בסדר. השתמש ב- "I-Messages": "אני מתעצבן מאוד ומרגיש בודד אם אני לא יכול לדבר איתך כל היום," "אני נעלב מכל מיני דברים קטנים ואני לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה," וכך עַל. במקרה זה, האדם מציין את תחושותיו, אחרת אחרים עשויים פשוט לא להבין שאתה נעלב ממשהו. אם הסכסוך כבר בשל ועומד לפרוץ בלהבות, אתה יכול להשתמש בטקטיקה הפוכה: הימנעות מתקשורת, כדי לא להתגרות זה בזה לשלילה.
שלב 4
כדי לפתור מצב סכסוך, לפעמים חשוב לערב צד שלישי, כי המתנגדים במצב סכסוך הם רגשיים ולא תמיד מעריכים בצורה הגיונית את תוצאותיה, חוזקותיהם ויכולותיהם. המגשר יכול, אם לא מתפייס, אז יכול להיות אדם שיכול להעביר בשלווה מידע מאדם מסוכסך אחד לאחר, לקבל החלטה מפייסת סבירה. המגשר יכול ולהדגים בפני כל משתתף בסכסוך את השלכותיו הלא רצויות, שיכולות לעצור את התפתחותו. זכור את הדוור פצ'קין שהעביר מברקים ממטרוסקין לשאריק ובחזרה.
שלב 5
אם הסכסוך כבר עבר לשלב חריף, העיקר לא לאפשר עלבונות זה לזה. זה לא יעזור בשום צורה לצאת ממצב קשה, אלא רק יעורר את התפתחותו נוספת. אתה יכול ליישם את הטכניקה "בואו נבין את זה." אחד הצדדים לסכסוך לוקח את החופש להציע להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהבין ישירות את הסיבות להתנגשות כזו. ניתן גם לפנות בכתב ליריב. שיטה זו מאפשרת לאדם לחשוב, להבין ולכתוב בשלווה את כל מה שהוא רוצה לומר.
