תיאור של כל אדם יכול להיעשות על פי תכונותיו החיצוניות והפנימיות. יחד עם זאת, איכויותיו הפנימיות, תכונות האופי שלו מכריעות יותר על היחס אליו מאחרים. חוסר עקרון הוא גם תכונת אופי, אבל לא הכי טוב.
הוראות
שלב 1
לכל אדם יש עקרונות חיים - מערכת כללים ואמונות מסוימות לפיהן הוא מונחה. נוכחותם ודבקותם האיתנה בהם קובעים אדם עקרוני - התנהגותו צפויה ומעוררת כבוד של אחרים, גם כאשר לא כולם חולקים עקרונות ואמונות אלה. כמובן, בתנאי ששמירה על כללי חיים אלה לא תפגע בזכויות ובחירויות של אנשים אחרים. יחד עם זאת, לא אמורים להיות עקרונות רבים - אלה חוקי המוסר הבסיסיים, שחלקם מנוסחים במצוות המקרא.
שלב 2
חלק מהאמונות, אפילו אצל אדם עקרוני מאוד, יכולות להשתנות במהלך החיים, וזה נורמלי, מכיוון שעל האדם עצמו להשתנות עם הגיל בתהליך התפתחות האישיות. מדי שנה הוא לומד יותר ויותר, ולכן הוא מתחכם וחושב מחדש את יחסו לנושאים רבים, שכבר מונחים על ידי ניסיון חייו. שינוי אמונות שכזה לעולם אינו פתאומי ולעולם אינו תלוי בשינוי בתנאים פוליטיים, כלכליים או תרבותיים חיצוניים, ולכן יכולת לחשוב מחדש על יחסו לחיים מצווה כבוד ואינה הופכת אדם לעקרוני.
שלב 3
לאדם חסר עקרון יש גם עקרונות, אך יתכן שהם אינם תואמים כלל את אלה האוניברסאליים או משתנים בהתאם לסביבה החיצונית המשתנה. דחיית אותן עמדות מוסריות שאדם הכריז אתמול על מנת להתאים למציאות של ימינו, להיות "במגמה" או להפיק תועלת כלשהי משינוי האמונות - זה מה שמניע אדם חסר עקרונות. מטבע הדברים, התנהגות זו הופכת אותה לבלתי צפויה ולכן לא אמינה.
שלב 4
אדם שמזניח את המוסר ומשנה את אמונותיו לא תמיד יכול להיות מנודה - ישנם זמנים ומצבים בהם איכות זו מבוקשת מאוד. במקרים שבהם נדרשים מי שאפשר להציע, שמוכנים לרקוד למנגינת אחרים, שלא יכולים ולא רוצים לחשוב באופן עצמאי ולהילחם בעוול, אנשים חסרי עקרון נכנסים למקום. כן, לטובת כמה יתרונות קטנים רגעיים, הם מוכנים להזניח מושגים כמו מצפון, כבוד, צדק, חובה, כמו גם את הזכויות והאינטרסים של אחרים. ולעיתים קרובות הם חיים הרבה יותר קל מאלה שאינם אדישים למושגים אלו ואינם מתפשרים עליהם. כמובן, להאשים את הנסיבות החיצוניות זה פשוט מטופש, כי הקפדה על עקרונות או חוסר עקרונות היא רק בחירתך.
