מאז ומתמיד ברוסיה היה נהוג לחתל תינוקות. לשם כך נעשה שימוש בבגדי החתלה מיוחדים או מיילדות שהיו רצועות בד ברוחב 15 ס מ מעוטרות בדוגמאות. הם הועברו מדור לדור ונחשבו כקמע. החתלה ילדים מכתפיים ועד רגליים.
האם החתלה הדוקה מזיקה
בעבר, נעשה שימוש בהחתלה הדוקה להפחתת לחץ לאחר לידה אצל תינוק. מניפולציות כאלה היו כרוכות בעטיפת ילדים כדי שלא יוכלו לזוז, בזמן שזרועותיהם היו מיושרות ולחוצות בחוזקה לגוף.
הרפואה המודרנית בוחנת את התהליך הזה מנקודת מבט אחרת. החתלה הדוקה וחשובה וממושכת יכולה לעכב את התפתחות התפקודים המוטוריים של הילד. תינוקות מתרגלים לידיים ולרגליים במשך זמן רב. עד 7-8 חודשים הם יכולים להעיר את עצמם מרעדים. השפעות מסוג זה על הרגליים מעוררות דיספלסיה בירך. בין ההיבטים השליליים, יש לציין ירידה בחסינות, התחממות יתר, דחיסת הריאות ופגיעה באספקת הדם. הפרת היציבה הפיזיולוגית הרגילה הופכת את הילד לעצבני ונרגש.
פסיכולוגים גם אינם עומדים בצד, אשר מקשרים בין החתלה הדוקה לתכונות אישיות כמו אופי חלש, פסיביות ונטייה להיות קורבן.
הכל על החתלה בחינם
עד לרגע הלידה, גופו של התינוק מחובק בחוזקה על ידי דפנות הרחם, והופך לתומך ברגליים ובזרועות. כל חיקוי של חיבוקים כאלה מעניק לתינוק תחושה של נוחות ושלווה. ואכן, בתנאי השהייה החדשים, איבריו משתלשלים בכאוטיות ולעתים קרובות מפחידים. פסיכולוגים רואים בפחד את המעכב החזק ביותר בתפקוד המישוש, הקוגניטיבי והמוטורי.
החתלה חופשית נכונה מאפשרת ליילוד לתפוס עמדה נוחה, אם תרצה בכך, למשוך את הרגליים אל הבטן ולמצוץ את האגרוף, ובכך להרגיע את עצמו.
השינה מורכבת משלב שטחי ועמוק. המעבר מסוג שינה אחד למשנהו מלווה בשינוי ריגשות עצבים, בו הגוף רועד. אצל תינוקות, נרתעים יכולים להיות חזקים מאוד ולעורר את הפחד שלו ולהתעורר. בזכות החתלה הילד לומד לישון בכוחות עצמו, החיתולים יחזיקו היטב את זרועותיו ורגליו.
מתי לחתל
רופאי ילדים מייעצים להשתמש בהחתלה קלה עד שהתינוק מתחיל להיפטר מהחיתול בעצמו, ומראה את מוכנותו לחופש.
עד השבוע השלישי, הילד מעיר עניין בעולם הסובב אותו, הוא רוצה לגעת בצעצוע ובחפצים אחרים המונחים לידו. בשלב זה ניתן להכניס את סוג ההחתלה "מתחת לזרועות", כאשר רק הרגליים עטופות בקצף, מבלי להפריע לחופש שלהן. אם התינוק ממשיך לזרוק, יש לחתל עם ידיות. לפעמים הצורך בפעולה כזו נמשך עד 5-6 חודשים.
