המשפחה היא בסיס החיים, התפתחות וגיבוש המיומנויות הראשונות, הרעיונות של צעירים על העולם סביבם. על המשפחה תלוי לא רק רמת החיים, החינוך והאינטליגנציה של הילד, אלא גם קיומו הנוסף.
המשפחה משפיעה על כל תחומי חייו של הילד, בזכותה אדם גדל והופך לאזרח משגשג ומצליח במדינתו, או נשאר לא מרוצה מחייו. המשפחה מטילה באדם את המושג ערכים רוחניים, מוסר, מה הכי חשוב בחיים ולמה צריך לשאוף. היא זו שמגבשת את מושג היופי באדם, מלמדת אותו אהבה ודאגה.
השפעה משפחתית
בכל עת המשפחה הייתה מעוז לאדם, המקום בו יכול היה להרגיש את עצמו, להיות מוגן, לחלוק שמחה עם משפחתו. המשפחה היא חלק סגור למדי בחברה, בהיותו נולד, ילד בשנים הראשונות לחייו בדרך כלל אינו חורג מגבולות העולם הזה. וכל מה שהילד לומד במשפחה נשאר איתו לכל ימי חייו, מכיוון שהידע והמושגים הטמונים במוחו עד גיל 3, לרוב, קובעים את מהותו העתידית. לכן, מול אלימות ואכזריות, ילד יראה את ההתנהגות הזו של מבוגרים כרגילה, אולי אפילו לא יעלה על דעתו להתלונן על הוריו, כי הוא לא יודע שום יחס אחר. כשהוא מתבגר, ילד כזה הופך להיות חשאי, לעתים קרובות מניעים של פחד זהיר וקיימים בהתנהגותו. אך הוא יכול להתבגר ולהפוך בעצמו לעריץ, שייענה את ילדיו ואהוביו.
מצד שני, אם ילד ראה רק גישה חיובית, תמיכה, כבוד של זקנים בהתנהגות הוריו, חינוך לא בכוח, אבל במילה אחת, ילד כזה יביא הבנה כיצד להתייחס לאנשים אחרים, עם יקיריו לבגרות. הילד מעתיק את התנהגותם ועמדותיהם של מבוגרים, בינקותם ובגילם הצעיר זה קורה באופן לא מודע, ובילדים גדולים יותר הם פועלים באופן מודע למדי אחר ההרגלים אותם לימדו אותם במשפחה. לכן, ברמה ההתנהגותית, החינוך המשפחתי מספק התחלה של הקשר העתידי של הילד לעולם.
החלפת משפחה
מה קורה לילד כשאין לו משפחה? ואז המושג הזה לא נעלם בשום מקום, רק שאחרים מתחילים לשמש כקשרים משפחתיים - בין אנשי חינוך לתלמידי בית יתומים, בין בני משפחה אומנת או חברים ברחוב. בכל מקרה, אדם מנסה למצוא תחליף למשפחה, להרגיש מערכת יחסים קרובה עם לפחות מישהו. ואז אדם או קבוצה זו יהוו את אישיותו של הילד, וישפיעו על הידע שלו, על גידולו, על יכולתו לבנות מערכות יחסים עם העולם. מובן מאליו שמערכת יחסים כזו לעולם אינה יכולה להיות מן המניין: לא אנשי חינוך בבית יתומים, ולא משפחה לא שלמה, שלא לדבר על חברים, אינם יכולים להחליף את הערך והקרבה של יחסי משפחה לאדם. לכן, בנפש של ילדים כאלה, בדרך כלל עוקבים אחר הפרות: הילד הופך להיות יותר נסגר, עקשן, אכזרי, או שלפעמים יש לו מושג מוזר על מוסר ואתיקה.
