שבע שנים הן שלב חשוב בחיי הילד. הילדות לגיל הרך מסתיימת, יש בית ספר לפנינו, זכויות וחובות חדשות, חברים חדשים ותחביבים. אמא ואבא הם עדיין האנשים העיקריים בחייו, אך דעתם מפסיקה להיות היחידה האמיתית לילד. לעומת זאת, הורים לפעמים פשוט לא שמים לב.
האם יש צורך בכוח?
זה זמן רב הוכח ששיטות כוח בפדגוגיה אינן יעילות, גם אם איננו מדברים על ענישה פיזית, אלא על לחץ פסיכולוגי. הגיל הרך הצעיר עדיין יכול להשלים עם העובדה שהוא נאלץ לעשות משהו בניגוד לרצונו. להורים יש מספיק כוח לשבור את התנגדותו. אם זהו אמצעי כפוי ולעיתים נדירות משתמשים בו (למשל, רק במקרים בהם יש צורך לטפל בילד או להרחיק אותו במהירות מהסכנה), שום דבר רע לא יקרה. לחץ מתמיד יוביל לכך שהתינוק המקסים יהפוך ליצור שנשבר על ידי החיים, נטול יוזמה לחלוטין.
אפשרות הפוכה אפשרית גם היא - תתגבש אישיות חזקה המסוגלת לעמוד בכל מצבי חיים, אך ההורים לא ימלאו שום תפקיד בחייה. לילד בן שבע כבר יש מספיק כוח לעמוד בלחץ מתמיד של מבוגרים. אי ציות הוא אחד הצורות החיות והפעילות ביותר של התנגדות כזו.
איך להימנע מאי ציות
הילד מתנגד כאשר הוריו מגנים עליו יתר על המידה, אל תאפשרו לו להראות עצמאות. ילד בגיל מבוגר יכול כבר לעשות הרבה. קבע את היקף האחריות השוטפת שלו. אולי הוא כבר הולך למעגל, לבית ספר לספורט או לאולפן לחינוך אסתטי. המשימה שלך היא לספק לו תנאים להכשרה ולשלוח אותו לשיעורים והדרכות בזמן. עבור שיעורי בית, עליו כבר להיות אחראי על עצמו. כמובן, אתה צריך לשלוט, אבל לעשות זאת בדיסקרטיות.
בנוסף לחינוך, על הילד לבצע מטלות ביתיות. לנקות את כלוב הקנריות, להשקות את הפרחים, לשאוב את השטיח בחדרכם, לסדר את ערוגת הפרחים שלכם בארץ - הרשימה רחוקה מלהיות שלמה. הילד צריך להרגיש שהוא כבר גדול, שהוא יכול לעשות דברים שחשובים לאחרים. זה יכול לקרות שילד הגיל המבוגר שוכח לעשות משהו. יש צורך לא להכריח אותו, אלא להזכיר שאחרים סבלו מחוסר המעש שלו: הקנרית עלולה למות, הפרחים יקמלו, ועדיף לא ללכת על השטיח ברגליים יחפות.
גם לילד יש מצב רוח
כמעט לכל אדם יש רגעים בהם הכל נופל מידיו. לילדים יש גם רגעים כאלה. חשוב שההורים יבינו זאת. אולי הילד הסתכסך עם חברו הטוב או המורה, אולי הוא איבד את הצעצוע האהוב עליו או שהספר הטוב ביותר נכרסם על ידי כלב. הצרות שלו אולי נראות לכם כמו זוטות, אבל עבור ילד בגיל הגן או תלמיד בית ספר זוטר, צרות כאלה חמורות מאוד. לדבר על זה, להזדהות, לייעץ איך להתנהג, כי דעתך עדיין חשובה לו מאוד.
למד לנהל משא ומתן
במשפחות בהן נוצר יחסי אמון בין מבוגרים לילדים, בעיות ציות לרוב אינן מתרחשות. פשוט לא עולה על דעתו של הילד שאפשר לעשות משהו המנוגד לו, מכיוון שכל הנושאים נידונים איתו על בסיס שווה, דעתו נלקחת בחשבון, ההורים מבקשים ממנו עצה. חשוב לקיים הסכמים ולקיים הבטחות. ילד בן שבע זוכר באופן מושלם גם את מה שהבטיח וגם את מה שהובטח לו. לאחר שהולך שולל בציפיותיו, הוא מפסיק לתפוס את דבריו של אדם מבוגר ועושה הכל למרות זאת.
