בעולם המודרני, ילדים יותר ויותר תוקפניים הופכים להיות. הסיבה לכך היא הכיוון שאליו הולכת החברה: פרסום אגרסיבי, סרטים רלוונטיים ואפילו צעצועים אגרסיביים. כל זה משפיע לרעה על הילד.
בעולם המודרני, ילדים יותר ויותר תוקפניים הופכים להיות. הסיבה לכך היא הכיוון שאליו הולכת החברה: פרסום אגרסיבי, סרטים רלוונטיים ואפילו צעצועים אגרסיביים. כל זה משפיע לרעה על הילד.
הסיבות העיקריות
למרבה הצער, הורים עם בעיות דומות בילדים לעתים רחוקות מאוד פונים למומחים. תעלולים כאלה בדרך כלל יוצאים משם, ולשם כך ישנם תירוצים שונים: הורים מתייחסים לגיל ואף מנסים לרחם על ילדם. הדבר הגרוע ביותר הוא שרואים סטיה כזו אצל ילדם, הם מכירים בכך כנורמה, כשהם מתייחסים לעולם האכזרי, ומצדיקים שינויים אלה.
תוקפנות היא הסיבה שמונעת מילד להתקשר עם בני גילו ולהתפתח פסיכולוגית. זה מפריע למימוש העצמי שלו ואוכל את הנשמה שעדיין לא חזקה.
אם ניקח ספר לימוד בנושא פסיכולוגיה, הוא אומר שלכל מצב רגשי יש סיבות אובייקטיביות משלו. כך גם לגבי תוקפנות. זהו מצב משני. זהו איתות לכך שהילד אינו מצליח בנפשו. הסיבות יכולות להיות שונות מאוד: העתקת התנהגות של מבוגרים, חיקוי גיבורי סרטים, בדידות או תחושת חוסר אונים. הילד מאמין כי בשל מצבו הוא יוכל להתמודד עם הבעיות האמורות, כך שאין תוקפנות בלתי סבירה.
תוקפנות יכולה לגבול במחלות פסיכיאטריות. ילדים כאלה מאופיינים בחוסר רגישות כלפי יקיריהם אפילו. הם מאבדים את יכולתם לחמלה. השלב הבא הוא אכזריות. אם אדם, לאחר שגילה תוקפנות, מבין מה הוא עשה ויכול לחזור בתשובה על כך, אז האכזר גורם בכוונה לא רק לפצע נפשי, אלא גם לסבל פיזי.
חשוב להיות מודע למצב הנפש של ילדך ולא לאפשר לו את רגע המעבר מאגרסיביות לאכזריות. זה נראה בהתנהגותו. לדוגמא, הוא יכול להתנצל רשמית על מה שעשה, בלי טיפת הזדהות. מעשיו אינם גורמים לו לרגשות, ואף גרוע מכך - הוא מאושר. כמובן שההורים צריכים להפסיק את זה. אם הם עצמם לא יכולים להתמודד, פנה למומחה, אחרת בעיות כאלה בבגרות לא יובילו לשום דבר טוב.
כיצד על ההורים להתנהג? ממש ברגע התוקפנות, כל מה שהם יכולים לעשות זה רק אפקט פיזי שמטרתו להרגיע את הצאצאים. על מנת שילד יגלה פחות אגרסיביות, צריך ללמוד להרגיש מה האדם חווה כשהוא נמצא באזור התוקפנות שלו. תנו לילד לחזות את צעדיו ולהשוות את מה שעשה עם עצמו. ואם הכל לא התחיל בצורה גרועה, הוא מבין את הטעות שלו. זה יהיה שימושי מאוד בגיל הרך להזדהות עם בעלי חיים, אנשים סובלים וכו '. חשוב להוות דוגמה באמצעות מעשיכם.
אם אגרסיביות קשורה לטינה, אז אתה צריך לנזוף בו כמה שפחות. תנו לו צעצוע כדי שהוא יוכל להוציא עליו יותר טוב את האגרסיביות שלו. תן לה ללמוד לבטא את רגשותיה. זה עוזר להיות מודע לרגשות ולראות את הסיבה לאגרסיביות שלהם, מה שאומר שיהיה קל יותר להתמודד איתה.
אם ישנם אנשים כאלה בצוות (בבית הספר או בגן), אסור על ילדיך לתקשר איתם. ראשית, האגרסיביות מדבקת. שנית, ילד כזה יבין במוקדם או במאוחר מדוע הם לא חברים איתו, והמצב בהחלט ישתנה.
דרך להילחם
אחת הדרכים להילחם בתוקפנות היא באמצעות משחק. הורים צריכים להיות זהירים היום. ישנם מדפים רבים של משחקים וצעצועים אגרסיביים על מדפי החנויות, ממראהם אפילו מבוגר יכול להיבהל. אבל יש כאלה שנבדקו במשך מאות שנים, המסוגלים להנחיל טוב ולפתח אישיות קטנה. אלה צעצועי עץ.הורים מודרניים אפילו לא מדמיינים עוד שקיימים כאלה. לרוב מכנים אותם כמזכרות, שמקומן נמצא על מדף הספרים.
אי אפשר לעשות משהו אגרסיבי מעץ. ילדים שמבלים עם צעצועים אלה נוטים יותר לחסד וחמלה. ישנו משחק כל כך ישן "פרעושים". היא נולדה ברוסיה שלפני המהפכה ואינה נשכחת ראוי. זה תורם להתפתחות העין של הילד, מיומנות, התמדה ורצון לנצח.
מי לא סובב צמרת עץ בילדותו? עכשיו צעצוע כזה עולה אגורה ותופס מעט מקום. היא נולדה באסיה והיא בת למעלה מאלפיים שנה. זה הופיע ברוסיה בסוף המאה התשע עשרה. וכמה מניפולציות אפשר לעשות עם זה! בנוסף, הוא מפתח את שרירי הידיים. עכשיו יש שינוי של המשחק - חלק עליון על הלוח. זה דורש מהילד התמדה וסבלנות. לאורך זמן זה יכול להפחית את גילויי החרדה. כדי להסיע את החלק העליון לתוך ה"בית ", אתה צריך להיות סבלני, ולא כולם יכולים לעשות את זה.
תגיד מה שאתה אוהב, אבל צעצוע מעץ הוא המצאה מדהימה שהגיעה אלינו מאבותינו, ואת זה יש לשמור. אם תלמד אותה ילד, אז היא תביא לו רק שמחה ותיתן השראה למבוגרים.
