גיל המעבר הוא תקופה אצל נער, במהלכו הוא עובר לשלב חדש בחייו. הוא כבר לא ילד קטן, אלא גם אישיות מבוגרת לא מגובשת.
גיל המעבר מתחיל בדרך כלל בין 11-15 שנים ונמשך עד 18, או אפילו עד 21 שנים. בזמן זה, מתבגר נער את תפיסת העולם שלו, את תחומי העניין שלו, את חזון החיים שלו. הוא רוצה להרגיש עצמאי ולהראות לכולם שהוא כבר לא ילד. בהקשר זה, מתרחשים סכסוכים עם העולם החיצון, עם בני גילם, עם ההורים. המשימה העיקרית של מבוגרים היא לא להגזים כרגע באיסורים, להיות סבלניים על מנת לפרנס את ילדם בתקופה קשה זו בחייו.
בגיל ההתבגרות, המתבגר פגיע יותר. יש לו מצבי רוח פתאומיים. הוא יותר ויותר לא מרוצה ממראהו ותופס בחריפות את כל ההערות שהושמעו בפניו. לכן, עליכם לתקשר עם הילד לעיתים קרובות יותר, לשבח על הישגים בתחומי החיים השונים, לנסות בכל דרך אפשרית לתמוך בהערכה העצמית שלו.
נער רוצה חופש, עצמאות. וכשההורים מתחילים להגביל אותו בכך ולהפעיל עליו לחץ מבחינה מוסרית ופסיכולוגית, אז מתרחש סכסוך. הילד יכול לסגת לתוך עצמו או להפגין מרד, המלווה בתוקפנות. לכן, אין צורך להגביל יתר על המידה את חופש הילד, הכל צריך להיות בגדר הגיון. הקשיבו לרצונותיו ועזרו לו להבין טוב יותר את הנורמות המוסריות של חברה מבוגרת.
כמו כן, גיל ההתבגרות ידוע לא רק בסכסוך עם מבוגרים, אלא גם עם בני גילם. המירוץ למנהיגות מתחיל, בבית הספר, בחברה. וכמובן, זה לא בלי בעיות. לא כולם מצליחים להיות מנהיגים, ומי שחלש יותר מבחינה מוסרית או דעותיהם מנוגדות לאחרים יכול להיות מנודה. כדי להימנע מכך, ראשית הרגיע את ילדך והראה לו שזה לא כל כך נורא שהוא איכשהו שונה מחבריו לכיתה. נער חייב לקבל את כל השינויים שקורים לו ולהבין שהוא אדם ויש לו את הזכות לדעתו, גם אם זה לא זהה לזה של כולם.
התייחס לילדך כמו למבוגר והוא ילמד להיות חבר מלא בחברה.
