גידול ילד בגיל זה נופל כמעט כולו על כתפיה של האם, והנטל הזה כבד מאוד. אמהות צעירות נחשפות כל הזמן ללחץ, וללא הרף אין לה מספיק זמן: עכשיו לשטוף, אחר כך לבשל ואז להשגיח על הילד. להשכיב למיטה זה שוב עבודה עבור אמא.
זו התקופה הקשה ביותר עבור נשים, הן ממש צריכות להיקרע לרסיסים כדי לעמוד בקצב עבודות הבית ולא להשאיר את הילד הגדל ללא השגחה. אבל יש חדשות טובות: תקופה זו מסתיימת במוקדם או במאוחר. קרוב יותר לגיל ארבע הילד הופך לעצמאי יותר, כבר יכול לעשות הרבה בכוחות עצמו, ובאיזשהו מקום אפילו עוזר להוריו. ולאמהות יש קצת זמן פנוי.
איך לא להשתגע, לנסות לשווא לעמוד בקצב של הילד חסר המנוחה?
בלגן
ילד עושה כל הזמן משהו, זז כל הזמן - ויוצר כאוס בקנה מידה אוניברסלי סביבו. זה בסדר, ככה זה צריך להיות. כשהתינוק יגדל מעט הכל יחזור לקדמותו ושוב יהיה לך בית מסודר לחלוטין. הילד ינקה בעצמו את הצעצועים שלו - גם ללא פקודתכם. אז התעלמו מהבלגן הקטן. עבור שאננות, כאוס כזה יכול להיחשב פרט פיקנטי קטן של פנים הפירורים.
משחקים
אמהות צעירות רבות מאמינות שהילד שלהן מוכן לימים רצופים להתעסק בצעצועים יפים שונים, העיקר שיש הרבה כאלה. זה לא לגמרי נכון. ליתר דיוק, בכלל לא. עד גיל ארבע בערך הילד משחק עם מה שהוריו משחקים: טלפון, שלט רחוק לטלוויזיה, סיר או פטיש. ברגע שהוא יראה משהו שמבוגרים "משחקים" איתו, הוא ירצה מיד לשחק אותו בעצמו. אז הסתירו דברים יקרי ערך או שבריריים במקום שהילד הסקרן לא יקבל. ואם כבר הגעת, אז הניח אותו לשחק לידך - או אפילו מסור בחגיגיות מצקת וסיר מלא במים: תן לילד "לבשל" איתך משהו.
היבט של תשומת לב
ילדים תמיד מתעניינים בכל דבר, ולכן הם כל הזמן מפנים את תשומת ליבם מנושא אחד למשנהו. ואם, למשל, ביקשתם מילדכם לשים צעצועים והלכתם למטבח להמשיך בבישול ארוחת הערב, אז אל תתפלאו אם הצעצועים נשארים מונחים על הרצפה. דאג שהילד יתחיל לנקות ואז עשה דברים אחרים. להבין שהתינוק לא התנקה, לא בגלל שהוא היה עצלן או שהוא רוצה לעצבן את אמו, אלא בגלל שהוא פשוט עבר למשהו אחר ושכח.
