הופעת נוזל שקוף בנפח גדול מספיק ממערכת המין במחצית השנייה של ההריון עשויה להיות פריקה מוקדמת של מי השפיר והתפרצות צירים מוקדמים.
הזרמת מי השפיר, אם זה קרה לפני 38-40 שבועות להריון, היא סיבוך למהלך והיא מסוכנת למדי בדיוק בגלל שהמים יכולים לעזוב ללא תחילת הלידה, וזה, בתורו, כרוך באפשרות של התפתחות זיהום עולה וזיהום של האם וילדה.
עם עזיבת המים מופיע נוזל קליל ומעט ססגוני, שקשה מאוד להבדיל בין השתן בבית. במסגרת מעבדה, ניתוח המסייע לאתר את הרכב הנוזל ומקורו לוקח מספר דקות בלבד. לכן, במקרה שיש חשד להזרמת מים מוקדמת או מוקדמת (לפני תחילת הלידה הרגילה), עליך לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה. יחד עם זאת, כדי להעביר אישה לבית חולים ליולדות או למחלקה גינקולוגית, עדיף להתקשר לכרכרת אמבולנס, שרופאיה יוכלו לבצע את כל המניפולציות הדרושות. ועדיף להעביר אישה במצב נוטה, במיוחד במהלך ההריון שעדיין לא הגיע ל 38 שבועות (תקופת לידתו של ילד רגיל וקיימא).
במידת האפשר, עם גיל ההריון שטרם הגיע לאבן דרך זו, עליכם לנסות לאסוף כמות קטנה של נוזל במיכל זכוכית נקי - הדבר יאפשר לכם לבצע את הניתוח בתקופה בה ייערך התיעוד ב חדר המיון. עם דליפה קלה של נוזל משלפוחית השתן העוברית, אשפוז של אישה בבית חולים ליולדות הוא חובה - זה יאפשר למיילדות לבצע מעקב דינמי ארוך טווח אחר מצב האם והעובר, וגם יאפשר לרשום מרשם אנטיביוטיקה רחבת טווח, שתמנע התפתחות של זיהום עולה חריף באברי המין הפנימיים של האישה בלידה … לאנטיביוטיקה שנקבעה אין השפעה שלילית על גופו של הילד, אלא תורמת למניעת אלח דם גנרי.
לעולם אל תישאר בבית במקרה של דליפה מי שפיר ולו במעט - במקרה זה, הלידה יכולה להתחיל בכל עת, אך אין כל ערובה שאישה תוכל להגיע למוסד רפואי בזמן. והסיכון לפתח טטנוס במקרה של פריקה מוקדמת ומוקדמת של מי השפיר נותר גבוה מאוד.
אישה יכולה להשתמש ברפידות סניטריות, אך בדרך כלל הן אינן יכולות לעזור להתמודד עם הבעיה.
אך מה שאישה בהחלט לא צריכה לעשות לאחר שיצא מי השפיר הוא להתקלח או לשטוף באמבטיה, כשהיא רוצה להגיע נקייה למתקן רפואי.
