התקפי זעם של ילדים אינם נדירים. זה מתחיל בסביבות גיל שנתיים והוא תוצאה של חיפוש של ילד אחר דרכים לתקשר עם אנשים כדי להשיג את מה שהוא צריך. בדרך כלל, היסטריה בהתנהגות של ילד נעלמת עד גיל ארבע, אך לפעמים היא מתבטאת בגיל מאוחר יותר. כדי להתמודד עם זה, עליך לנהוג בעקביות.
שמור על קור רוח
הטעות הגדולה ביותר שהורים יכולים לעשות היא להגיב להתקף זעם של הילד בהתקף זעם משלהם. אתה אמור להשפיע על הילד מרגיע, אם אינך יכול לשלוט בעצמך, אין טעם לצפות מהילד לשקט נפשי. כאשר ילדכם זורם התקף זעם, הרגעו, הקשיבו לו וקחו נשימות גדולות לפני שתקבלו החלטות כלשהן.
הסיבה להיסטריה
ברוב המקרים ההורים מאמינים כי התקף הזעם של הילד הוא הניסיון שלו להשיג את מטרתו. עם זאת, זה לא תמיד המקרה, הסיבה להיסטריה עשויה להיות, למשל, חוסר תשומת לב ראויה או מחלה גופנית (בעיות עיכול, רמת סוכר נמוכה בדם וכו '). חוסר שינה ותת תזונה יכולים גם להיות הגורם להתנהגות היסטרית. קבע את הגורם המדויק להתקף זעם שלך לפני שתתחיל להילחם בו.
תנו לילדכם בחירה
אם לילד שלך התקף זעם הדורש דברים, אתה לא צריך פשוט לומר לו "לא". במקום זאת, תן לו בחירה, למשל, אם הוא אוכל ממתק לעתים קרובות מדי ומבקש זאת כל הזמן, אמור לו שהוא יאכל את זה ליד השולחן או שייענש. תמיד שבחו אותו אם הוא עושה את הבחירה הנכונה. הבחירה עוזרת לילד לראות את ההשלכות של מעשיו.
גישה זו מניבה לעיתים קרובות תוצאות עם ילדים בגילאי 2-4 ואינה עובדת היטב עם ילדים גדולים יותר. ככל שתתחיל ללמד את ילדך לבחור את התנהגותם בעצמך, כך ייטב.
תשובה מספקת
בהתאם לסיבות להתקף הזעם, יש צורך לפעול בהתאם. אם התינוק ישנוני או רעב, האכילו והכניסו אותו למיטה בהקדם האפשרי. אם הוא מפחד ממשהו, נסה להרגיע אותו. אם ילד מבקש לשחק איתו, אל תסרב לו, זה מצביע על כך שאתה לא שם לב אליו מספיק. עם זאת, בשום מקרה אל תיכנע לילד אם ההיסטריה היא תוצאה של גחמה, אחרת תפתח אצלו הרגל להשיג את זה רק בדרך זו. שיידע שתדבר איתו רק כשהוא יירגע. רק אחרי זה התחל לדון איתו בבעיות שלו.
אינך יכול להגביל את עצמך לתגמל את ילדך על התנהגות טובה. עליו להרגיש ולדעת שהתנהגות רעה בהחלט תיענש.
אל תתווכח
לעולם אל תתווכח עם ילדך אם הוא ממשיך לגלות אי שביעות רצון אלימה והתקף הזעם נמשך. במקום זאת, ספר לו מילים המתארות את רגשותיו. לדוגמא: "אתה חייב להיות עייף היום" או "אתה חייב להיות מאוד נסער מכך שאין לך את זה." מילים כאלה יראו לו שאתה מבין ומזדהה איתו, והן יעזרו לו לבטא את מחשבותיו בעתיד.
דבר איתו על התנהגותו
לדבר עם ילד על התנהגותו במהלך התקף זעם הוא חסר תועלת. עזוב את השיחה הזו למועד מאוחר יותר, אך הקפד לדבר איתו. נסו לברר ממנו מדוע הוא מתנהג כך, אך אל תלחצו עליו, הילד צריך להרגיש שבכל מקרה אתה אוהב אותו.
