ילדים המקופחים מהוריהם ממותגים בדרך כלל בבית יתומים. המשמעות היא שבחברה הם מסתכלים על אנשים כאלה ברחמים ובחשש, ולא מאמינים שהם באמת יכולים להשיג כל דבר בחיים. אין בדיחה - על פי הסטטיסטיקה, כ -40% (!) מבוגרי בתי היתומים ברוסיה יוצאים לדרך פלילית. מצד שני, כולם מכירים כמה בתי יתומים, בהם הם מנסים להקיף את הקטנטנים בחיבה ובטיפול כמעט מצד האם.
אמא, מה אני אעשה?
יכולות להיות הרבה מאוד סיבות לכך שילד מגיע לבית יתומים. בחלקם נהרגו הוריהם, רובם נשללו מזכויות ההורים על שכרות או התעללות, חלקם פשוט ננטשו. משימת המדינה, בה היא מתמודדת בדרגות הצלחה שונות, היא תמיכה, סוציאליזציה וחינוך מתמידים של ילדים אלה.
בתי ילדים, כמו גני ילדים ובתי ספר, יכולים להיות שונים. חלקם באמת דומים לכלא - זה כבר תלוי בצוות ההוראה. לרוב מטפלות, אנשי חינוך, מורים לבית יתומים באמת עושים כמיטב יכולתם להעניק לילדים אלה אהבה וחיבה, אך אם לב האדם יכול להכיל 30, 50, 100 ילדים בקלות, אז פשוט אין מספיק זמן לכולם. ומסיבה זו, גידול ילדים הופך למסוע.
פסיכולוגים אומרים שכל ילד שננטש על ידי הוריהם, קטן ככל שיהיה, הוא קורבן לטראומה פסיכולוגית קשה שלא ניתן עוד לרפא.
מתברר כך: עד גיל 4 התינוק נמצא בבית התינוק, שם כבר יש לו חברים, שם הוא מתרגל למטפלות ומחנכות. ואז הוא מועבר לבית יתומים - והוא צריך להכיר שוב את הילדים, להתרגל לסדר המקומי ולצוות ההוראה החדש. לעיתים קרובות לאחר מכן, בגיל 7, הילד נכנס לפנימייה, שם יכולה להתרחש חלוקה נוספת לכיתות בכירות וצעירות. כמובן, כל ילד עובר את אותם שלבים של סוציאליזציה בערך, אך העובדה היא שלאחר הגן, בית הספר, המכללה, הוא מגיע הביתה לאמו בערב. ולילדים האלה אין לאן ללכת - ובכל פעם הם צריכים להתחיל מחדש בגיל כל כך צעיר. אבל זו רק בעיה אחת.
אמא, איך אחיה?
אחרת היא שילדים מבתי יתומים חיים במרחב סגור. בעניין זה, בתי יתומים הם ממש כמו בית כלא - יש להם חוקים משלהם, יש חיים מיוחדים, ואז, כשהילדים גדלים ומוצאים את עצמם ב"עולם הגדול ", הם פשוט לא יודעים איך להתנהג. בנוסף, על פי החוק, לעובדי בתי יתומים אין זכות לאלץ ילדים לעבוד, כולל, למשל, עזרה במטבח. ואז בוגר בית היתומים, שקיבל את דירתו החוקית מהמדינה, לא יידע כיצד לנקות אותה ואיך לבשל לעצמו ארוחת ערב. מעטים יידעו להתפרנס. מכאן אחוז הפושעים העצום.
10% מבוגרי בתי היתומים מקבלים השכלה גבוהה ומוצאים מקום ראוי בחיים.
לכן בכל המוסדות שבהם מגדלים ילדים ללא הורים, מאמינים שילד תמיד טוב יותר במשפחה - יליד, אומנה, אומנה - מאשר בבית יתומים. בית היתומים אינו בית כלא. אבל הוא אף פעם לא משמח אף אחד.
