אבעבועות רוח היא מחלה מדבקת. הגורם הסיבתי לאבעבועות שחורות הוא וירוס, שיכול להידבק רק במגע עם אדם שכבר חולה. הנגיף מועבר על ידי טיפות מוטסות באמצעות שיעול והתעטשות. הרגישים ביותר לנגיף הם ילדים מתחת לגיל 10.
הוראות
שלב 1
תקופת הדגירה של אבעבועות רוח נמשכת בין 10 ל -20 יום. במהלך תקופה זו מופיעים הסימנים הראשונים לאבעבועות שחורות. אלה כוללים: - עלייה בטמפרטורת הגוף; - פריחה על העור מכתמים קטנים ולא בולטים לשלפוחיות מימיות באמצע המחלה; - גירוד בעור. זיהום מתרחש באופן אקטיבי במיוחד יומיים לפני הופעת הבועות ובמהלך שבוע הבא.
שלב 2
ברגע שאתה מבחין בנקודות הקטנות הראשונות, התקשר לרופא ילדים שיוכל לעזור לך באבחון המחלה.
שלב 3
אם האישור של אבעבועות רוח אושר, הודיעו על כך לבית הספר או לגן כך שהצוות יהיה מודע למחלה. במוסדות ילדים ילדים חולים באופן קולקטיבי, והנהלת בתי ספר או גני ילדים חייבת לדעת את הסטטיסטיקה של ילדים חולים על מנת לקבל החלטה על הסגר.
שלב 4
בידוד את הילד החולה מילדים ובני משפחה אחרים. גם אם היו להם כבר אבעבועות רוח, נגיפים מסוימים עלולים לגרום למחלה שנייה בגוף, אשר, ככלל, ממשיכה עם סיבוכים. אבעבועות רוח מסוכנות במיוחד לנשים בהריון. כשאתה מתמודד עם ילד חולה, חביש תחבושת גזה ואל תנשק את הילד.
שלב 5
תן אנטיהיסטמינים אם לילד שלך יש גירוד חמור. לתינוקות, שימו כפפות כותנה על הידיים - אסור לסרק פריחה על העור. זה יכול להוביל להתפשטות נוספת של הזיהום. והכי חשוב, צלקות יכולות להיווצר, ואז יכולות להפוך לצלקות.
שלב 6
התייחסו לבועות בירוק מבריק. זה הכרחי כדי שהם יתייבשו מהר יותר ולא יתפשטו לאזורים חופשיים של העור. אתה יכול לשמן את הפצעים עם תמיסת קמומיל. הוסף כוס אחת של התמיסת לליטר מים אחד. שפכים כאלה יכולים גם להחליף אמבטיה מלאה. ואכן, בתקופת המחלה אי אפשר לרחוץ את הילד כדי שהבועות לא יירטבו.
