"לילד שלי אין חברים בכלל. ניסינו להזמין חברים לכיתה לבקר, לארגן ימי הולדת, אבל זה לא עזר. אני חושש שזה ישפיע על התפתחות הילד. בגלל זה, לא רק הילד סובל, אלא גם אני. אני מוציא את זה עליו בשביל זה, ואז אני מתחרט. מה לעשות, איך להיות?"
מי שחושש שהבן (הבת) לא ימצא חברים צודק. מה הסיבה לבדידות ואיך לעזור לילד שלך?
כמובן שתקשורת עם אנשים ממלאת תפקיד חשוב בחיי האדם. אנחנו שום דבר בלי חברה. זוכר את סיפורו של מוגלי? כשאין תקשורת, אין התפתחות. לכן, ההורים צריכים לשים לב במיוחד לגורם זה בחיי ילדם.
ההורה הוא העוזר הראשי
הורה הוא המורה הראשון והיחיד שיכול ללמד חיים ויחס אליהם טוב יותר מכל בית ספר. בעזרת הדוגמה של אמהותיהם ואבותיהם, ילדים לומדים לתקשר עם אנשים, למצוא קשר איתם ולפתור סכסוכים. אם למבוגרים עצמם אין חברים קרובים, מדברים מעט בינם לבין הילד, אז במוקדם או במאוחר הוא יאמץ לעצמו את אותו מודל תקשורתי. אבל מי רוצה שילדו יגדל כ פציפיסט ויתנער מעם?
אמנם היעדרם של חברים עשוי להיות מסיבה אחרת, גם אם להורים יש הרבה חברים שלהם, והבית עמוס כל הזמן באורחים. זה קורה שילד פשוט לא יכול למצוא שפה משותפת עם בני גילו. באופן זה, הורה יכול לפתח מיומנויות תקשורת אצל ילדו.
היו סובלניים וחכמים
שום כמות תיאוריות, שיחות מתישות מתמדות עם התינוק שהוא צריך למצוא חברים, לא יביאו לתוצאה הרצויה. הטבעת ההדוקה הזו, שאמהות מכניסות את ילדיהן לעתים קרובות, היא לעתים קרובות הסיבה לבדידותם של דמם. אתה לא צריך להיצמד כל הזמן ללב שלך, לגנוח ולנשום, להטיל את הדאגות שלך בלעדיהם או בלעדיהם. העיסוק המוגזם בכישלונותיו של הילד בתקשורת עם בני גילו מוליד ביישנות ותסביכים אצלו. אם רועדת שלוחצת כל הזמן ושואלת כל הזמן אם מצא חברים, מסוגלת לסגור את האיש הקטן עוד יותר.
פסיכולוגים ממליצים לרוב להורים להרפות מהמצב ולא להיבהל, לא להכביד על הילד במחשבותיהם הקודרות. נפש של ילד שטרם התגבשה דורשת גישה רכה וחכמה. עדיף לפעול בצורה מדודה ולא לשאוף בכל האמצעים להשיג לפחות כמה חברים.
לפעול ולהיות עקבי
המשימה העיקרית של ההורים היא לעזור לילדם להתגבר על כל הקשיים. לא להשאיר לחסד, אלא להיות קרוב ולדחוף בעדינות, באופן לא פולשני לפעולה. דרך בטוחה לתת לו את תרגול התקשורת היא להוציא אותו לחצר, למגרש המשחקים ברחוב. על ההורה להראות לפי הדוגמה שלו כיצד לתקשר ושזה נהדר! שוחח עם אמהות אחרות, היכנס לדיאלוגים עם ילדים המשחקים לצידם. אתה אף פעם לא צריך להזמין ילד, כמו: "יש ילדה שיושבת בארגז החול, לך לשחק איתה." יש צורך ללכת יחד לארגז החול. הורים צריכים לעזור בתקשורת עם ילדים אחרים בעזרת שאלות פשוטות, ללמד אותם להחליף צעצועים עם ילדים, לתת את מכוניותיהם ואת הבובות לאחרים לשחק. אבל אתה לא צריך לעמוד כל הזמן מעל ילדך ולשלוט בכל מעשיו. הגנת יתר היא חסרת תועלת. הורים בדרך כלל לא אוהבים ילדים כאלה, לידם הם כל הזמן מרחפים כמו עפיפונים. והילד עצמו, האם השולטת לנצח, אינו מאפשר לו להירגע ולהכיר.
אל תתאמץ יתר על המידה
במאמץ למצוא חברים לילדם, הורים רבים שוכחים שהעיקר בידידות הוא לא כמות, אלא איכות. לכן, אתה לא צריך לכפות ילדים מסוימים על הצאצאים שלך. אם הוא לא אוהב "חבר" פוטנציאלי, אל תתעקש על המשך תקשורת. כמו שנאמר, אתה לא יכול להיות חמוד בכוח. לראות איזה עמית הכי מושך אותו.ולעודד את כל אנשי הקשר שלו, אפילו אנשי חולף.
התפתח באופן מקיף
עיסוק משותף מאחד אנשים, כולם יודעים את זה. על סמך זה, מומלץ להורים להגדיר את מידותיהם במעגל או בספורט כלשהו הכרוך במשחק קבוצתי. שיעורים בהם כל גבר לעצמו אינו מתאים כאן. כדורגל, כדורעף או, למשל, החלקה על צורות זוגיות הם ענפי ספורט אופטימליים. באופן כללי, העיקר הוא לגוון את שעות הפנאי של הילד ולא להגביל את התקשורת שלו רק למבוגרים.
ראה את המופנם אצל ילדך
כך קורה שהילד עצמו כלל לא מודאג מכך שאין לו חברים קרובים. לא נעים לו מהיעדר כזה. אם הוא מתנהג בשלווה והוא אוהב הכל, הוא לא מתלונן על חוסר התקשורת, אז הכל בסדר. משמעות הדבר היא שילדך מסודר כל כך, שהוא מרגיש טוב וללא תקשורת מתמדת. במקרה זה כדאי לדבר עם פסיכולוג. התינוק שלך עשוי להיות מופנם. הוא מרגיש טוב עם עצמו, מעניין לשבת מול מחשב, טלוויזיה, לקרוא ספר. ואז המשימה של ההורים היא לוודא שהילד לא ייסוג לתוכו.
