בחייה של כל משפחה, מגיע הזמן בו ילדים מתחילים להיות גסים וגחמניים. הם לא מצייתים, אוכלים ולא מדברים עם הוריהם. הורים מצפים להתנהגות זו ועושים רק דבר אחד - להעניש בחומרה. לפעמים גחמות מעידות על כך שהחל משבר נוסף בהתפתחות, אך ברוב המקרים הם תוצאה של חינוך לא תקין. ישנן שלוש בעיות חשובות ביותר שההורים יכולים להתמודד איתן.
הוראות
שלב 1
פסיביות, חרדה וענווה. ילדים פסיביים גדלים עם הורים אפוטרופוסים. הם בטוחים שהם מגושמים, אינם מסוגלים לשום דבר וטיפשים. הם מפחדים מכל סוג של פעולה ומתקשים להביע את עצמם, וכתוצאה מכך הם הופכים להיות מנודים מהכיתה. מה לעשות? רשום את הילד לקבוצות תחביבים ובמקביל אל תכריח אותו לעשות משהו בכוח.
שלב 2
גחמות ושאלות חסרות משמעות. לילד יש הרבה צעצועים, אבל הוא לא רוצה לשחק איתם, ובמקום זאת הוא מתחיל לשאול שאלות להורים כבר עייפים. הוא יכול גם לטלטל אותם, להסיח את הדעת ולא לציית להם. באופן כללי, עשו כל מה שימשוך אליו את תשומת לב ההורים. הסיבה להתנהגות זו נעוצה כמובן בחוסר תשומת לב. נסו לשחק עם התינוק שלכם לפחות שעה ביום. שוחח איתו על הבעיות והעניינים שלו, שתף אותו בהתרשמויות שלך, קרא לו אגדות. זכרו - ככל שתינוקכם זוכה לתשומת לב רבה יותר, כך גדל הסיכוי לגחמותיו.
שלב 3
תוקפנות ושקרים פתולוגיים. התנהגות זו מתרחשת בדרך כלל אצל ילדים עם הורים אפוטרופוסים. ילדים אלה מפתחים כל הזמן את ההרגשה שהם נדרשים רק כאשר הם מנצחים, ולכן הם מתמודדים עם זה באמצעות תחרות, כוח פיזי ותוקפנות. עדיף שההורים יתנו לתינוקם כמה שיותר תשומת לב וכמובן שיורידו את רף הדרישות שלהם עבורו.
