כאשר מתקשרים עם ילדים, הורים טועים לעיתים קרובות המובילים לכך שהילד נסוג, הוא מאבד את הרצון לספר דבר ולשתף את חוויותיו. הורים לא יכולים להבין מה קרה, מדוע הילד התרחק והפך לחשאי.
הורים לא מקשיבים לילד
יש מצבים שילד רוצה לחלוק משהו, אך להורים אין זמן להקשיב לו. גם אם אתם עסוקים, שימו בצד דברים לכמה דקות לפחות וקחו זמן לדבר עם ילדכם. הקפד לתת לו להרגיש שאתה מעוניין במה שהוא אומר. פנה לפנות אליו או התיישב לידו. אם הילד נסער, קח את ידו, אם הוא עדיין קטן, אתה יכול להושיב אותו על ברכך. במהלך השיחה, הקפד לוותר על הכל, כי הילד לא ירצה לשתף שום דבר, צופה בך שוטף כלים, צופה בטלוויזיה או לא יכול להסיט את המבט מהמחשב - נראה לו שאתה מרוכז רק בעצמך, ולא עליו.
מבוגרים לא משתפים את הרגשות של הילד
אם הילד מחליט לחלוק את הפחדים שלו או מה גרם לו למלנכוליה או עצב, אינך צריך להניף את ידך ממנו באומרו שזה לא כלום. יש דברים שנראים חסרי משמעות למבוגר, והם גורמים לילד לחשוב שמשהו לא בסדר איתו. זה מוביל לעתים קרובות לכך שילדים נסוגים. עדיף לומר שבגילו זה גם הדאיג אותך, גרם לפחד או עצב. יש להבהיר כי לחלוטין כל האנשים עוברים זאת.
הורים מאשימים ומבקרים
אם ילדך טועה ומחליט לספר לך על כך, אינך צריך לבקר או להאשים מיד. ראשית, זה יפחית את ההערכה העצמית, ושנית, זה יוביל לכך שהילד יפסיק לשתף את כל מה שקורה לו. גם אם פעולה מסוימת הרגיזה אתכם, נסו לדבר בשלווה על כך שהמצב הלא נעים לעולם לא יחזור. זה יעזור לבנות מערכת יחסים חזקה בה הילד לא יפחד לבקש עזרה או עצה.
אמא ואבא לא מתאמים את פעולותיהם
לפעמים במשפחות ישנם מצבים בהם אחד ההורים מתיר לעשות משהו, ואילו השני אוסר זאת באופן מוחלט. יש לזכור כי על כל הכללים, האיסורים והדרישות להיות מוסכמים, על הילד להכיר ולהבין אותם. במקרה זה לא תהיה אי הבנה.
