ככל שהילד גדל, חשוב להיות מסוגל לקיים איתו קשר אמון, לא משנה מה. איך לא להפוך לאויב לילד שלך?
התנהג באופן טבעי והפגין נכונות אמיתית לתמוך ולעזור. העיקר לא "לתאר" שום דבר, כי מתבגרים, כמו ילדים, חשים בחריפות רבה כל שקר, העמדת פנים במערכות יחסים. הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על יחסי אמון עם נער, רק אז הוא סומך עליך על סודותיו ובעיותיו, ואתה מצידך תוכל לתמוך בו בזמן, לעזור ולהזהיר אותו בזמן מפני טעויות.
היו מוכנים להסתגל למצבים משתנים
הילד גדל, משתנה, הוא לא צריך להיות "נוח" עבורך - לכדר את הכל או לחזור לרמת בית הספר היסודי לא יעבוד. ככל שהילד יגדל, מערכת היחסים שלך צריכה להשתנות, ללמוד לכבד את אישיותו, דעותיו והשקפותיו, לקבל את פניהם, בתוך גבולות מקובלים, את עצמאותו ויוזמתו.
אל "מוחץ" עם סמכות, אלא הופך לדוגמא להמשך
תם זמן הסמכות הבלתי מותנה ואמונתם ב"אי-תקינות "ההורים. איסורים, עונשים והרצאות לא יעזרו "להיטיב את הילד", אלא רק יהפכו אותו נגדך. המתבגר די ביקורתי כלפי הוריו, ומבחין גם בתכונות שליליות. אתה כבר לא הדימוי האידיאלי של האבא הכי טוב או האמא הטובה והיחידה בעולם - נער רואה בך אדם עם איכויות חיוביות ושליליות כאחד, לא שם לב למילים אלא לפעולות קונקרטיות. לכן, נסה להיות דוגמה להמשך. אחרי הכל, לשום דבר לא יכולה להיות השפעה פדגוגית כה חזקה על ילד כדוגמה חיובית להורים - יכולתם לפתור סכסוכים, להיחלץ בעתות קשות, ייעוץ בכל תחום, מגוון רחב של תחומי עניין וחינוך.
למד לשמור על אופטימיות ועל חוש הומור בכל מצב
זה יקל על מתח פסיכולוגי מיותר, ינטרל את המצב ויהפוך את התקשורת שלך לחיובית ופתוחה יותר. כשרואים את העולם בצבעים עזים, אתה משתף את המבט הזה עם נער - מה שאומר שהוא לומד להתמודד עם האימפולסיביות שלו, הקונפליקט, מצבי הרוח וההתבגרות שלו לא הופך להיות קשה עבורו, אבל עידן התגליות וההזדמנויות החדשות!
