מערכת יחסים פתוחה היא מערכת יחסים בה השומרים שומרים לעצמם את הזכות לרמות, לבלות עם חברים, להיעלם ולהסתיר את פרטי חייהם. מערכות יחסים חופשיות נמצאות לעיתים קרובות בקרב צעירים, אנשים מבוגרים מעדיפים לבנות מערכות יחסים על רגשות כנים ונאמנות.
מזה זמן שהקמת משפחה חדלה להיות מטרת חייהם של צעירים. משום מקום נולדה האופנה של מערכות יחסים ללא התחייבויות. צעירים מחדירים לעצמם שהמשפחה מהווה נטל המגביל את חופשם, ובוחרים במערכות יחסים שאינן מגבילות אותם.
המהות של מערכת יחסים חופשית
חופשי, כרגיל, נקרא מערכת יחסים הבנויה אך ורק על ההנאה המשותפת מהחיים. בני הזוג נפגשים 1-2 פעמים בשבוע, יוצאים לחופשה, מקיימים יחסי מין ונפרדים עד שהם רוצים לנוח שוב. יתר על כן, אין שום פסול בכך שאחד השותפים "נח" מעת לעת על הצד. כך לפחות חושבים ה"אוהבים "שאינם עמוסים ביחסים קלאסיים. נראה כי אין בכך שום דבר רע, אך זהו רק צד אחד של המטבע.
האם מערכת יחסים פתוחה כל כך חופשית?
פסיכולוגים אמריקאים מציינים כי קורבנות של מערכות יחסים חופשיות לעיתים קרובות מאוד פונים אליהם בבקשה לעזרה. בעלי גברים מבקשים נחמה במשרד פסיכולוג לאחר שחציהם עוזבים קשרים חופשיים לחתנים רציניים יותר. והנשים "החופשיות", שנמאס לה לקנא, מבקשות מהפסיכולוג להחזיר לעצמן את אמונם ולעזור להן למצוא כוחות לפתוח בחיים חדשים וליצור משפחה. לעיתים נדירות מישהו מקיים קשר פתוח לאורך זמן. הארעיות שלהם היא הבעיה העיקרית בסוג זה של יחסים.
בנוסף, קשה למנות יחסים חופשיים באמת מכל הבחינות והיחסים. אחרי הכל, באותה הצלחה, זוגיות יכולה להיקרא סקס מזדמן של אנשים בקושי מוכרים שנפגשו במועדון והתעוררו באותה מיטה. בכל מקרה, אפילו זוג "חופשי" מחויב בחובות שאולי אינן מרמזות על נאמנות.
האם כדאי להתחיל רומנטיקה "חופשית"
מערכת יחסים פתוחה היא מערכת יחסים ללא רגשות. ברגע שעוברי הרגשות מופיעים אצל הזוג הזה, היחסים מפסיקים מיד להיות חופשיים. לכן, אי אפשר להתייחס באופן שלילי חד משמעי לסוג זה של יחסים. זהו דווקא שלב מעבר בין היכרות למשפחה, סוג של תחליף לידידות.
הדבר העיקרי שיש להבין הוא שמערכת יחסים ללא התחייבות היא הסיכון להיות לבד. אחרי הכל, לא תמיד שני בני הזוג גוברים במקביל על שלב זה ומבינים את חשיבות הנאמנות והאמון. עדיף למדוד שבע פעמים לפני שתסכים להיות "נפילה" במקרה של ערב משעמם או לילה בודד.
