תהליך שלילת זכויות ההורים לילד יכול להתעכב לתקופות ארוכות. אחד המאפיינים של הליך זה הוא השתתפות בפעילויות הספינה של רשויות האפוטרופסות והאפוטרופסות.
הוראות
שלב 1
בעת ביצוע הליך כזה כמו שלילת זכויות ההורים, הנאמן מגיש חוות דעת, הנשלחת לבית המשפט. היישום בוחן את היעילות לשלול מהאב, האם או שני ההורים את הזכויות על הילד. רק לבית המשפט יש את הזכות לקבל את ההחלטה הסופית. התוצאה נעשית לאחר בחינת פנייה של אחד האנשים הקבועים בחוק, שיכולה להיות רשות אפוטרופסות או אחד ההורים. בנוסף, לא רק רשויות האפוטרופסות, אלא גם הפרקליטות, כל מוסד חינוכי, האפוטרופוס של הילד והילד עצמו יכולים להגיש בקשה לשלילת זכויות ההורים לילד.
שלב 2
יש רשימה מיוחדת של מסמכים הנדרשים כדי לשלול מההורים את זכויותיהם לילד. רשימה זו כוללת דרכון (אם קיים) או תעודת לידה של ילד, תעודת נישואין, תעודת טופס תשיעי (תעודת רישום ילדים), תעודת טופס שביעי המכילה את מאפייני החדר בו מתגורר הילד, תעודות כותרת של הנכס הקיים (מגרש, בית, כל שטח), מסמכים המכילים מידע על תנאי המחיה בהם הילד חי.
שלב 3
זה די קשה וממש בלתי אפשרי לשלול מאדם את זכויות ההורים בפני עצמו. חייבות להיות סיבות חזקות מאוד לכך. אתה פשוט לא יכול להסתדר בלי עורך דין מקצועי שיספק מגוון שירותיו. תהליך שלילת זכויות ההורים עצמו מורכב מארבעה שלבים: הגשת בקשה לשלילת זכויות ההורים לאפוטרופסות או לרשויות האפוטרופסות; התייחסות רשויות האפוטרופסות לבקשה וקבלת משיכתם לצורך השתתפות בדיונים בבית המשפט; אם רשויות האפוטרופסות מאשרות את הבקשה לשלילת הזכויות לילד של אחד ההורים, נערך כתב תביעה בגין שלילת הזכויות לילד, ואז מתרחש השלב הסופי - בית המשפט מגיש מסקנות על ההשתתפות בפגישות על שלילת ההורים מהזכויות לילד.
שלב 4
ישנן כמה סיבות שיכולות להביא לשלילת זכויות ההורים. אלה כוללים התחמקות של אחד ההורים מאחריותם ההורית. בנוסף, יישום הליך כזה אפשרי כאשר הורים אינם מעורבים בחינוך הגופני והרוחני של ילדיהם, אינם מכינים את הילד לחיים עצמאיים, אינם מספקים מבחינת תזונה וטיפול אישי, כאשר הילד הוא ללא טיפול רפואי, ההורים אינם מגלים עניין בעולמו הפנימי של ילדם, אינם יוצרים תנאים מתאימים לחיים ולמידה, או משאירים ילדים בבית החולים ליולדות.
