כאשר מערכת יחסים רק מתחילה, גבר מופיע לפני ילדה בתפקיד אדם מבין ואוהב. באופן כללי, ללא חסרונות. אבל הזמן עובר, ועכשיו לבחור יש הרגלים משלו, שהוא לא אוהב, אבל מעצבן. מדוע גבר מתחיל "להכעיס"? ואיך מונעים מגירוי לגרום לפרידה?
כשאנחנו מתאהבים, אנחנו לא שמים לב לפגמים של בן הזוג. רק התפעלות ועיניים בוערות. עם הזמן קטגוריה זו של אהבה מתפוגגת ואנחנו מתחילים להסתכל מקרוב על גבר. ומתברר שהוא לא כל כך מושלם. וגם מעצבן! מה לעשות?
למה בחור מעצבן
למעשה, אתה לא צריך לחפור עמוק. רק שלגברים ולנשים יש השקפה משלהם על הדברים, על ההרגלים שלהם. לדוגמא, בחור אוהב לשחק משחקי מחשב, לנהל אורח חיים פסיבי פחות או יותר. והילדה, להפך, רוצה להתפתח, לטייל, ללמוד דברים חדשים. והפסיביות של בן זוגה מעצבנת אותה. דוגמא שנייה: אדם הוא דייג נלהב ואוהב לבלות את סוף השבוע שלו על האגם. הילדה מעדיפה לבלות את זמנה הפנוי בבית בצפייה בסרט או קריאת ספר. וההרגלים של הבחור מעצבנים.
אבל למעשה…
למעשה, מטרד הוא רק חוסר התאמה בהרגלים. אבל מדוע לא שמים לב אליו בתחילת מערכת יחסים? מכיוון שברגע זה מצויירת בראשי תמונה אידיאלית: "האיש שלי אוהב אותי ויעשה דברים שאני אוהב, ואם לא, אז אני אשנה אותו." אבל, כפי שמראה התרגול, כתוצאה מכך, מחשבות כאלה אינן מתממשות. מכאן הגירוי, אי ההבנה והטינה.
איך להתמודד עם גירוי?
עצה קטנה - אל תילחמו בגירוי. אתה רק צריך לקבל את זה. קבל את העובדה שלצעיר יש הרגלים מבוססים משלו, וזה לא הגיוני להיעלב מהם. פשוט קח את הזמן ודיבר איתו ברוגע על מה שמדאיג אותך בקשר, מה עם ההרגלים שלו. אבל אל תגיד שזה מעצבן, אחרת בן הזוג עלול להתכוונן בצורה שלילית ולהגיב בביטויים שמתחילים ב"אתה בעצמך …"
אם תקבל גבר על מי שהוא, אז הוא ירגיש בטוח יותר ויתחיל להיפתח בפני הילדה. גירוי מתמיד פירושו חוסר נכונות לקבל את הגבר שלך, שבגללו היחסים מגיעים במהירות לנקודת משבר.
