לתת לילד לרקוד במוסקבה כיום הוא יוקרתי כמו ללמד אותו מוסיקה. לרוב הילדים נטייה לכוריאוגרפיה, שאי אפשר לומר על האוזן שלהם למוזיקה. לא קשה לבחור שיעורים במוסקבה שבוודאי ישמחו את האיש הקטן. אם קודם לכן היית צריך לבחור בין ריקודי בלט ועם, כיום יש מספר עצום של סגנונות, החל מראפ ועד לטינית. חלק מזה בוודאי יעניין ילד קטן.
הוראות
שלב 1
אם אתה להוט שילדך ידע את ההבדלים בין המונחים "באטמן" ל"פליי ", בהחלט תצטרך לשלוח אותו לחוג עם הכשרה כוריאוגרפית. ניתן למצוא אותו כמעט בכל מועדון ריקודים. במקרים מסוימים, הכשרה כוריאוגרפית קלאסית נלמדת בבתי ספר לחינוך כללי ובמרכזי עבודה מחוץ לבית הספר. אם המטרה שלך היא שהילד יוכל לשלוט בגופו ברמה המקצועית, אז הוא לא יכול להסתדר בלי קצב.
שלב 2
ככל שתקדימו לתת לילדכם לרקוד, כך יש לו יותר סיכויים בעתיד לזרוח על הבמה הגדולה. נכון, כדי להגיע לרמה זו, הילד יצטרך להקדיש את כל זמנו הפנוי לשיעורי בלט. צריך לזכור שבלט דורש הרבה סבלנות, מסירות וריכוז. לא כל ילד בן שש מסוגל לחזור על אותה תנועה במשך שעה-שעתיים כדי להביא אותה לשלמות. ואם מוסיפים כאן את הדיאטה הקפדנית המחייבת, אז מתברר שהבלט לא מתאים לכולם.
שלב 3
אם הילד לא רוצה להתאמן בבלט, ניתן לשלוח אותו לריקודי ספורט, בהם יש שיעורי מתיחה ואלמנטים כוריאוגרפיים של בלט. ריקודים כאלה מבוססים על חקר סגנונות אמריקה הלטינית והאירופית. נכון, לריקודים כאלה יש חסרון אחד, שהוא תחפושות יקרות, שלא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה.
שלב 4
ילד בן 12 יכול להילקח לחוגי ריקוד מועדונים, הפופולריים מאוד בקרב בני נוער מודרניים. לריקודים כאלה יש זנים רבים. חלקם יצאו מתרבות הרחוב, לאחרים יש מאפיינים של ריקוד קלאסי. המוזרות של סגנון המועדון היא שכל צעדי הריקוד מבוססים על אלתור. זה מאפשר לרקדן להגיע לבחירות בעצמו.
שלב 5
בני נוער שמעדיפים כיוון קלאסי יותר ניתן לשלוח לבית ספר בו מלמדים ריקודים לטיניים באמריקה, שהם תערובת של מגמות שונות. זה כולל רומבה, צ'ה צ'ה צ'ה, סלסה ורבים אחרים.
