איך תוכלו לחיות את חייכם ולא לעשות טעויות? כמובן שזה בלתי אפשרי, אבל תמיד יש סיכוי לתקן אותם, ללמוד מהם ולא לחזור עליהם שוב. התייחסות האדם לטעויותיו היא שהפכה אותו לגבר. כאשר הוא מבין לפתע את מקור טעויותיו, נפתח לו דרך חדשה בחיים.
אם ילד ביצע עבירה
אחד החכמים הקדומים אמר פעם: "מטורף הוא מי שבכל פעם, עושה את אותן טעויות, מצפה לתוצאות שונות." אז ההורים צריכים ללמד את ילדיהם להתייחס נכון למעשיהם. אם הם יצליחו לעשות זאת, חיי הילדים בבגרות יהפכו לקלים בהרבה.
אם ילד מועד (גנב משהו, שיקר למישהו וכו '), והחליט להודות בזה, אתה צריך לתמוך בו ולא לנזוף בו. כי זה לא היה צעד קל בשבילו. הקשיבו לו והבהירו כי אתם מעריכים את ההכרה ושהצעד הזה לא היה קל. בשום מקרה אל תאשים את הילד במה שהוא עשה, אלא רק שבח על שהודה בטעותיכם. בעוד כמה ימים, כשהכל מסתדר, חזור למצב הזה, אבל בצורה אלגורית. חשבו על אגדה שבה הגיבור היה מתנהג בדיוק כמו ילדכם. כתוצאה מכך תבין אילו מסקנות הסיק ילדך וכיצד עליך להמשיך.
קורה שהורים לומדים על פעולותיהם של קונדסנים קטנים ממכריהם או זרים שלהם. יש צורך לגשת למצב זה מהצד השני. שתף את הסיפור עם אחרים, ובקש מהילד שלך לשתף את רגשותיהם לגביה ודמויותיה. ככלל, ילדים מבינים מדוע הכל מסודר ובעיקר מודים במה שעשו. שוב, חייבת להיות הסכמה מלאה לעובדה זו מצד ההורים ובירור נוסף. אם הילד בטוח שעונש והתעללות ימתינו לו בהכרח, אז בפעם הבאה הוא לא יגיד כלום וייסוג יותר ויותר לעצמו. ילד הוא בן המשפחה, ולכן הוא תמיד מאמץ הרגלים ודפוסי התנהגות מצד הוריו. אם משהו לא בסדר בצאצאיך, הסיבה נעוצה בהורים.
בהתאם, אם הוא לוקח דבר של מישהו אחר בלי לשאול, אז מודל התנהגות מאומץ זה מושאל מההורים. אולי פעם חלקו את זה עם משפחתם, והילד יכול היה לשמוע זאת. משפחה כזו, הפונה לפסיכולוג, ומקווה לעזרתו, נמצאת ב"הלם "מכיוון שגורם השורש, מתברר, נמצא בהם. ישנה הגנה פסיכולוגית חזקה - הכחשה, ורובם אינם מופיעים מחדש עם מומחה. קורה שעקב התנהגות שגויה של ההורים, הילד כבר פינתי. זאת בשל העובדה שהוא נוזף כל העת ונענש. אתה לא יכול להתמודד כאן לבד. תצטרך ליצור קשר עם פסיכולוג או אפילו עם פסיכותרפיסט, כי אפשרות התיקון עדיין נשמרת.
לאבד זה אסון נורא
סיטואציה אחרת נפוצה גם כאשר, למשל, במשחק, ילד מפסיד ומתחיל להאשים מישהו בכך, אך לא את עצמו. שיהיה נכון לעכשיו. אבל, משחרר קיטור, גורם לילד להסתכל על עצמו מבחוץ, לחפש סיבות בעצמו ולמצוא את הטעויות שלו. אין צורך להודות בזה, אתה רק צריך להיות כנה עם עצמך וצריך להסביר את זה. אולי אז תבחין בשינויים בו.
עליכם לשכנע את ילדכם שמשחק הוא אותה עבודה וצריך לעבוד קשה כדי לנצח. גישו גישה כזו למשחק כדי שהוא לא יתרגש. אתה לא צריך לגבש את הגישה שלו, כמו באמרה הידועה: "העיקר לא ניצחון, אלא השתתפות." עליכם להבין את ילדכם, להרגיע ולשכנע שמצבים כאלה הם תוצאה תכופה. הבהיר שאתה מרגיש את מצבו ושותף למרירותו.
לרוע המזל ילדינו מפיצים את הטרנד המערבי, המכוון לעובדה שאדם צריך להיות מנהיג.בגלל זה העצבים גוברת בחברה שלהם. חשוב לגבש את הגישה הנכונה גם להפסד וגם לנצח.
המשימה העיקרית שלנו היא לתמוך בילד בכל מצב ולעזור במציאת הפיתרון הנכון. שתף את החוויה שלך וספר לנו איך מצאת מוצא. העיקר שהילד סומך על הוריו ולא מפחד לדבר על כישלונותיו.
