לראשונה אנו נתקלים בעובדה שילד משקר ובוגד כשהילד מלאו לו שנתיים. בגיל זה, הילד מתחיל להבין שאם אתה משקר, אז אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה ממנו. ואם ילד שובר אגרטל או אשם איכשהו, ניתן להעביר את כל האשמות לחתול.
למעשה, שקר ילדותי נוצר בילד הרבה לפני גיל שנתיים. זה מתחיל מינקות, כאשר ילד בוכה רק לראות את אמו, ולא בגלל שהוא זקוק למשהו. ומגיל צעיר, התינוק מקבל את מבוקשו, כלומר בבכי הראשון שלו, האם באה ומנסה להבין את הסיבה לבכי, מבלה זמן מספיק עם הילד. הכלל "מרומה - הבנתי" קבוע בראשו של הילד.
הילד גדל ומתחיל לזרוק התקפי זעם על החנות. עם כל הופעתו, הוא מראה שללא המכונה הזו החיים כבר לא מתוקים לו. זה גם הטריק של העריץ הקטן. הוא מבין שהוא יכול להסתדר בקלות בלי צעצוע, אבל כדי להשיג אותו, אתה צריך להעמיד פנים שאתה מול ההורים שלך ולתאר את הסבל.
מה עושים כשאנחנו תופסים ילד בוגד? אנו גורמים לך להתוודות בפני כולם, ובכך להשפיל את התינוק. עכשיו הוא מבין ששקר בפעם הבאה צריך להיות יותר מתוחכם. לרוע המזל, כרגע איש לא למד לגמול לא מבוגרים ולא ילדים משקר. כולנו זמן, במידה כזו או אחרת. בין אם ממניעים אנוכיים ובין אם ממקורות אצילים, אנחנו עדיין לא אומרים את האמת. להילחם בשקרים ילדותיים זהה למאבק בטחנות רוח. אבל השארת המצב ללא שליטתך לא שווה את זה.
במקום לתפוס את הילד בכל טריק, נסה ללמד אותו להבחין בין שקרים "טובים" ל"רע ". על הילד להבין את קצה המותר. דבר אחד לא לספר להורים את האמת על איזו מתנה ל- 8 במרץ הכינו הילדים לאמהותיהם על מנת להפתיע. זה לגמרי אחר להסתיר את טבעת הזהב של אמי ולהעמיד פנים שאתה לא יודע איפה זה.
עליכם להבין כי ההונאה הילדותית התמימה והנאיבית עדיין איננה סיבה לבהלה ולפעולה מכרעת. בחלק מהעמים, נהפוך הוא, מקובל בדרך כלל ששקר של ילד הוא סימן לדמיון טוב ולהתפתחות נכונה של פנטזיה של ילד. לכן, העיקר למצוא דרך אמצעית, ולא להפנות תשומת לב יתרה לבעיה, וגם לא לפספס את ההזדמנות להשפיע על הילד בילדותו.
לפני שתתחיל לבקר ולגדל ילד, חשוב שוב על התנהגותך ביחס אליו. אחרי הכל, אחת הסיבות השכיחות ביותר לשקרים של ילדים היא חוסר תשומת לב של מבוגרים. הילד רוצה להופיע טוב יותר ממה שהוא, בתקווה פשוט לזכות בשבחים שלך.
