ראש המשפחה הוא האדם שקובע את סדר הדברים היציב, פותר את כל הבעיות, ואחראי גם על קיומו השקט של ביתו.
מנהיגות משפחתית
המשפחה היא יחידת חברה בה כל החברים שואפים למטרות מסוימות באמצעות חלוקת האחריות. במשפחה מישהו צריך להיות העיקרי על מנת לפתור קשיים יומיומיים. נשים מטבען הן יצורים חלשים למדי. הם לא יכולים להתמודד עם כמה בעיות בכוחות עצמם. אם נציג המין ההוגן החליט להיות ראש המשפחה, בכך היא מזלזלת לא רק בתפקיד הגבר, אלא גם בהערכתו העצמית. פעם היה מקובל שאישה צריכה לציית לגבר שלה בכל דבר, אז חבר'ה, ברמה התת מודעת, בוחרים את הנערה שמסוגלת להיות צייתנית וצייתנית כאישה.
גבר, ללא ספק, צריך לתפוס תפקידים דומיננטיים ומובילים במשפחה. העובדה היא שנציגי המין החזק הם בעלי הכי פחות אמוציונליות, ולכן הם מסוגלים להעריך בצורה מפוכחת יותר את המצב הנוכחי ולקבל החלטות במיומנות לביטול הקשיים, המכשולים והבעיות שנוצרו. הם יכולים לספק לבני ביתם כלכלית, וכן לספק להם תמיכה מוסרית.
אישה לא יכולה להיות ראש המשפחה, לא רק בגלל חולשתה, אלא גם משום שהיא רגישה להשפעה השלילית של גורמים חיצוניים. היא לא יכולה לספק בטיחות ולקבל את ההחלטות הנכונות בזמן במצבי חירום שונים. משימה אחרת לגמרי מוקצת לילדה: היא יוצרת נוחות ונעימות בבית, עוסקת בגידול ילדים, משפרת את המיקרו אקלים במערכות יחסים ומספקת תמיכה מוסרית לנפש התאומה שלה. אם אישה מנסה להפוך למנהיגה משפחתית, המתגוררת בנישואין עם תרנגולת, יחסים כאלה נידונים בתחילה. אמנם לכל כלל יש כמובן יוצאים מן הכלל, ולכן אי אפשר לדבר עליו באופן חד משמעי.
האם יש שוויון במשפחה?
יש אנשים שמאמינים כי אידיליה שולטת במערכת היחסים שלהם בשל העובדה שבעל ואישה שווים. למעשה, שוויון הוא רק אשליה. כן, בני הזוג דנים יחד בכמה בעיות ומקבלים החלטות חשובות יחד, אך האחריות עדיין מוטלת על אדם אחד. לרוב, קורה שבמהלך מועצה משפחתית, אישה מביעה את נקודת מבטה בפני בעלה, הבעל או מסכים איתה או מפריך אותה, ובסופו של דבר הוא מוכיח את חפותו לאשתו.
