מומחים טוענים כי מידת ההצלחה העתידית של ילדים נקבעת מראש על ידי שיחות הורות. בתוך ההמולה של חיי היומיום, אמהות ואבות רבים לא מייחסים חשיבות לשיחות פשוטות עם ילד. בהתעלמות מהביטויים הפורמליים, ההורים ממשיכים לעבוד, והילדים מבלים את ימיהם לבד עם מחשבותיהם, שאינם באים לידי ביטוי בדיאלוגים משפחתיים.
על מה ואיך לדבר?
כמובן, כל בני המשפחה מתקשרים זה עם זה. השאלה היחידה היא כמה זמן נמשכת התקשורת, האם הדיאלוג הושלם. פסיכולוגים, שפעילותם המקצועית היא בתחום הילדות וההתבגרות, שוקלים שני סוגים של תקשורת במשפחה בין ההורים לילדם. ביטויים המבטאים בטון מסודר מאפיינים את הסגנון העסקי של התנהגות הדיבור בשיחות עם ילדים. הגבלת עצמם לתקשורת כזו, מאופקת וקמצנית עם רגשותיהם של אמהות ואבות מעכבת את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. הילד מבין את עושר השפה באמצעות הדיאלוג הבנוי של המשתתפים המלאים בתקשורת.
על ההורים להימנע מפישוט הדיבור וממזער אוצר המילים. תקשורת מסוג זה תהווה את היכולת הלשונית של הילד. תקשורת פונקציונאלית בצורה יוצאת דופן עם ילדים מגבילה את הדיבור ומשפיעה לרעה על מחקרים עתידיים: אין מלאי מילים מספיק להביע מחשבות, היכולת לבנות דיאלוג לא נוצרת. ילדים שהוריהם חברותיים ומכוונים לידע מקסימאלי של ילדם אינם מתגברים על חסמים פסיכולוגיים ולשוניים כאלה.
אנו דנים במתרחש
לילד שמקבל תקשורת איכותית מהוריהם יש יתרונות מסוימים על פני בני גילם. שיחות חסויות ואוהדות נותנות ביטחון לילדים, מפתחות אמונה בכוחם של הערכים המשפחתיים. ילד שמעניין את ההורים ואינו מוגבל בתקשורת עם יקיריו הוא הרמוני ומצליח. לפני עשר שנים ערכו מדענים ופסיכולוגים ניסוי שבו אמהות שוחחו עם ילדיהן על מגוון אירועי חיים.
זה היה אמור לבנות את השיחה כך שהדגש בשאלת המבוגר יושם על אובייקט או נושא ספציפי. הממצאים אישרו את איכות הדיאלוגים הללו. בנוסף לפיתוח זיכרון, מימוש אירועים, הילד השתמש במגוון אסטרטגיות שינון בשיחה. הקשר הרגשי בין בני המשפחה מתחזק באמצעות תקשורת חמה. באופן זה הדיאלוג שנבנה עוזר לילד לקבל את ערכי המבוגרים, להיות בטוח בנכונות זקניו ממעגל האנשים הקרובים.
