יש אנשים שיש להם פחד מוחץ מוות. כשהם מבינים שזה בהכרח יגיע מתישהו, אנשים כאלה יכולים ליפול לייאוש, עצב ואפילו לבהלה. יחד עם זאת, בני אנושות אחרים רגועים יותר לגבי סוף חייהם לכאורה.
אם אתה המום מפחד המוות, ומחשבות על סוף קרוב להרעיל את ההווה שלך, נסה לשנות את הגישה שלך לעתיד ולתקן את ההתנהגות שלך.
מלאות חיים
אותם אנשים שחיים במלואם אינם מפחדים מהמוות. חשוב ליהנות מכל יום ואפילו מרגע שאתה חי, לממש את היכולות והכישרונות שלך, להשיג את מה שאתה רוצה ולהיות עם האנשים שאתה אוהב ושאתה מעריך.
אחרת, תצטרף לקבוצת האנשים שאינם חיים, אך קיימים. הם צומח ומבזבזים את חייהם על זוטות. אנשים כאלה ממהרים מבידור או עונג אחד למשנהו, נוטשים את הדרך לחלומם במכשול הקטן ביותר ואינם מעזים לטעון יותר ממה שכבר היה להם.
הרחיבו את האופקים, אל תפחדו לחיות ולהרגיש. ואז לא תהיה לך התחושה שהחיים עוברים, והעולם לא גילה עבורך את הטוב ביותר שיש לו. הבן שזו תחושת הזמן המבוזבז שמובילה לפחד למות.
ומי שעושה כל שניתן כדי להוציא הכל מהחיים, פילוסופי יותר לגבי סוף החיים העתידי.
המוות הוא כמו חלום
יש אנשים שלא מפחדים מהמוות מכיוון שהם מבינים: כאשר המוות יבוא הם כבר לא יהיו שם, אבל הם מפחדים ממשהו שאינו חסר משמעות. זו אמירה פשוטה והגיונית למדי, ואם אתה מתעמק בה, הפחד מהמוות נסוג. כשאדם מת, הוא צולל לשינה נצחית וכבר אינו חש כאב, פחד או חרדה.
התייחס למוות כאל שלום אינסופי והפסיק לפחד ממנו.
הוֹלָדָה
יש אנשים שמתייחסים למוות בצורה רגועה יותר עם הופעת ילדיהם ואז נכדים. הם רואים בצאצאיהם הרחבה של עצמם ומבינים שעם תחילת המוות, חלקים באישיותם ונפשם ימשיכו לחיות בצאצאיהם.
ילדים ונכדים לוקחים הרבה מאמהות, אבות, סבים וסבתות. מראה, אופי, מוח - כל זה הוא שילוב של גנים אבותיים. לכן, אדם שיש לו יורשי המשפחה יכול להתגבר על פחד המוות.
בלי פחד
לבסוף, ישנם אנשים שכלל אינם חשים בפחד. הם לא מפחדים מגבהים, חושך, מחלות או אפילו ממוות. נהפוך הוא, אנשים אלה חשים צורך להיות כל הזמן במצבים קיצוניים. לאנשים כאלה בחיים אין מספיק אדרנלין ופחד שהם בכלל לא מכירים.
