על פי חקיקת העבודה בנושא ביטוח סוציאלי חובה, עובדים זכאים לחופשה להריון, ללידה ולקצבה, המחושבת מהכנסותיו הממוצעות של העובד.
הוראות
שלב 1
לאחר 30 שבועות של הריון יחיד, ניתנת לאישה תעודת אי כושר עבודה. במקרה זה, תקופת חופשת המחלה היא 140 ימים קלנדריים: 70 יום לפני הלידה ו- 70 - אחרי. אם ההריון מרובה, המונח מוגדל ל -194 ימים קלנדריים, וחופשת המחלה ניתנת לאחר 28 שבועות. במקרה זה ניתנת לאישה ההרה אישור על כושר עבודה 84 יום לפני הלידה ו -110 יום אחריהם.
שלב 2
בשנת 2011 בוצעו תיקונים בחוק חישוב הקצבאות וקצבאות הלידה שנכנס לתוקף בשנת 2012. נשים שיצאו לחופשת לידה בשנת 2011 יכולות לבחור לקבל הטבות בגרסה הישנה או החדשה לפי שיקול דעתן. כך שבשנים 2011-2012 עובד יכול לבחור לחשב את ההטבות בקשר להריון, לידה, בהתאם לנוהל הקודם, מהכנסות במשך 12 החודשים האחרונים לפני תחילת חופשת הלידה, ובהיעדר תקופה של עבודה ורווחים, בהתבסס על גודל השכר הרשמי. האפשרות השנייה - על פי כללי חישוב הקצבאות שהוכנסו בשנת 2011, קצבאות הלידה מחושבות על בסיס השתכרות בשנתיים האחרונות של העבודה שקדמה לשנה בה מתחילה החופשה. כתוצאה מכך, הגרסה החדשה מתחשבת בשכר שהתקבל ממעסיקים קודמים.
שלב 3
בשלב הראשוני קבעו את סכום התשלומים הכולל (הכנסות, משכורות) בגינם נצברו דמי ביטוח לקרן הביטוח הסוציאלי בשנתיים האחרונות.
שלב 4
כדי לחשב את ההטבה, הגדר את הרווח היומי הממוצע. לשם כך, חלק את סכום התשלומים שנצברו במשך 24 חודשים ב- 730 (ללא קשר לימי העבודה העובד בפועל).
שלב 5
כדי לקבוע את גובה הקצבה היומית, הכפל את סכום הרווחים היומיים הממוצעים באחוזים, הנקבעים בהתאם למשך השירות.
שלב 6
השווה את סכום הקצבה היומית שלך שאתה מקבל לסכום המרבי שלך. אם הקצבה המחושבת על ידך אינה חורגת מהמגבלה, גובה דמי הלידה משולם על בסיס הרווחים הממוצעים המחושבים.
