לפעמים קורה שילד רגוע וידידותי הופך לכעוס ותוקפני. הוא זורק התקפי זעם מן הכחול, שובר צעצועים, מתחצף כלפי הוריו. במצב כזה צריך להבין את הגורמים לתוקפנות ולחסל אותם. ואכן, בניגוד למבוגרים, ילד לא תמיד יוכל להסביר בדיוק מדוע הוא כועס.
הוראות
שלב 1
אם ילד כועס, צועק ביטויים פוגעניים, אז בשום מקרה אסור להגיב למעשיו בזדון. אתה צריך להתכנס ולנסות לא להרים את הקול על הילד הזועם. כל הכעס שלו וכל המילים הפוגעות שלו הם ביטוי לתוקפנות פנימית, הסיבה שבגללה כדאי לכם להבין. על ידי השתקת הילד על ידי צעקה עליו, אתה יכול לדחוף אותו בלי משים לדרכים אחרות להביע את מורת רוחו.
שלב 2
אם הילד מגלה תוקפנות, אתה לא צריך להגיב אליו במכות על נקודה רכה. אם אתה מרשה לעצמך להכות את הצאצאים, הוא רק יצהיר על נכונות התנהגותו.
שלב 3
הגדר מחדש את מערכות היחסים שלך בתוך המשפחה שלך. ילדים, כמו ספוג, סופגים טוב וגם רע. אולי הילד, המתבונן כיצד מבוגרים מסדרים את הדברים בנימה מורמת, פשוט מעתיק את התנהגותם. אם יש לך קללות מתמדות בבית שלך, אל תתפלא שהילד מגלה תוקפנות.
שלב 4
למדו את ילדכם להביע את רגשותיהם בדרך אחרת. לדוגמא, אם ילדכם אומר שהוא שונא אתכם, במקום לצעוק בחזרה, נסו לנסח מחדש את דבריו. אמור, למשל, את הדברים הבאים: "אתה לא אוהב שאני לא מרשה לך ללכת לטייל?" אז תנמק את האיסור שלך. הילד ילמד שבמקום לצעוק מילים פוגעניות, אתה יכול להביע נכון את חוסר שביעות הרצון שלך על ידי הבעת הסיבה לכך.
שלב 5
אל תעשה ויתורים אם הילד אינו מרוצה בגלוי ומנסה להניף את החלטתך לטובתו. אם תלך בעקבותיו, התפרצויות תוקפנות יתרחשו לעיתים קרובות הרבה יותר. הילד יבין במהירות שאפשר לעשות לך מניפולציות וייקח את זה כמובן מאליו.
שלב 6
אם ילד כועס לעתים קרובות מדי, מגלה תוקפנות, מביע את חוסר שביעות רצונו, דאג להתייעץ עם פסיכולוג ילדים. ילדים לעתים קרובות מאוד, שלא יודעים לבטא את רגשותיהם, משליכים את רגשותיהם השליליים על אחרים. יתכן שהילד סובל מחוסר תשומת לבכם. נסו לבלות איתו יותר זמן, הראו שאתם אוהבים אותו וצריכים אותו. ילדים רגישים מאוד לרגשות כנים, וסביר מאוד שהתפרצויות הכעס יפסיקו במהרה.
