כדי לא להתבלבל במחברות, כמו גם להקל על עבודת המורים, על כל תלמיד לחתום על מחברותיו. עם זאת, יש לעשות זאת בקפידה ובהתאם לדרישות המוסד החינוכי.
אם החתמת מחברות בנושא רוסית, מתמטיקה ונושאים אחרים אינה גורמת לקשיים עבור רוב תלמידי בית הספר, הרי שהמצב שונה בשפה הגרמנית. לכל מוסד חינוך חוקים משלו לחתימת מחברות בנושא זה, ויש לקחת אותם בחשבון. לדוגמא, בבתי ספר מסוימים הדרישות הן מינימליות - מחברת פשוט חייבת להיות חתומה בגרמנית, באחרים - מדויקים יותר - יש לחתום על מסמך בגרמנית בפינה הימנית העליונה של המחברת, מוכנס מהקצוות על ידי אחד ו חצי עד שני סנטימטרים, ובמרכז - על ידי הרוסי.
במקרה הראשון, השורה הראשונה צריכה להכיל את שם הנושא בגרמנית, כלומר דויטש, בשנייה - הכיתה, למשל, קלאסה 7 (כמובן שהמספר נקבע), בשלישית - שם בית הספר או המספר, למשל Schuie 7, על שם רביעי וחמישי - שם פרטי ושם משפחה במקרה הנומינטיבי, למשל, Eiena Ivaniva.
אם על פי בקשת בית הספר, כיתוב ברוסית אמור להתהדר במרכז המחברת, יש לחתום על המסמך כמו כל המחברות האחרות, למשל, לעבודות על השפה הגרמנית של תלמיד כיתה ז 'בבית הספר לא. 7 אלנה איבנובה (במקרה הגניטיבי). במקרה זה, החתימה בגרמנית צריכה להיות בפינה הימנית העליונה של המחברת ולהיראות כך:
דויטש
קלאסה 7
שוי 7
אייאנה איבניבה
באופן כללי, אם חתימה על מחברות, במיוחד בנושאים זרים, גורמת לך קשיים, אז תמיד תוכל לרכוש תוויות שכמעט הכל כבר מאוית עליהן, למעט מספר בית הספר, הכיתה, שם ושם המשפחה של התלמיד.
