מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח

מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח
מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח

וִידֵאוֹ: מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח

וִידֵאוֹ: מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח
וִידֵאוֹ: Золушка (1947) Полная цветная версия 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

אחת הסיבות החשובות להופעתם של גחמות היא הציות המתמיד של ההורים. מלבד זאת, ישנן סיבות נוספות שההורים צריכים לבדוק.

מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח
מה לעשות אם ילד גדל למצב רוח

בסוף השנה הראשונה לחייו, הילד מתחיל להבין בהדרגה שאם הוא צועק מעט, מיד יינתן לו כל מה שהוא רוצה. בתקופה זו מונח דמותו של הילד. הורים מצטערים על הענישה של ילד בגיל זה. וכשהתינוק מתחיל לצרוח, דורש משהו, לעתים קרובות נשמע הביטוי הבא: "כן, תן לו, שלא יצעק." הוא זוכר במהירות ומבין את הביטוי הזה.

זה מחמיר עם הגיל, הילד גדל גחמני מדי. ילדים בני שנתיים ושלוש זורמים התקפי זעם על הרחוב ובחנות. ואמהות קורעות את השיער על ראשן, תוהות מה לעשות ואיך לחנך מחדש את הבריון הקטן. ראשית יש לציין כי מדובר באשמת ההורים. לכן, עדיף לא ללכת בעקבות הילד ולא לגדל אותו מפונק, במקרה זה לא תהיה שאלה כיצד לחנך מחדש.

הילד רוצה להשיג את מטרתו, והתגובה הנכונה ביותר למצב זה היא רוגע ביחס לרגשות של ילדים. לדוגמא, כאשר פעוט בחנות זועק על צעצוע חדש, עדיף להתרחק ממנו מרחק מה. הוא קצת ייעלב, אבל הוא בהחלט יירגע. עם הזמן הילד יבין שהתפרצויות זעם אינן עוזרות לו להשיג את מטרתו. בשום מקרה לא צריך לצעוק על הילד או להרים את הקול. הוא לא יירגע, מכיוון שילד בגיל זה אינו מוכן להבין ולקבל סירוב לדרישותיו. עליכם להקדיש זמן רב יותר לילדכם. אם ילד מלא ולא רוצה לישון, אך עדיין בוכה, אין צורך לכעוס עליו מיד, מתוך אמונה שהוא פשוט מפונק. יתכן שהוא משועמם, רוצה לשחק עם מישהו וחסר את תשומת ליבם של זקניו. לא צריך לפנק את הילד יותר מדי, כלומר ללכת בעקבותיו. הוא מתרגל לעובדה שהכל מותר לו וגדל גחמני וסורר. זה רע לא רק להורים שכבר לא יתמודדו עם הילד. זה רע גם לתינוק וגם לעתידו.

ילדים שמפונקים על ידי הוריהם לא יוכלו לדאוג לעצמם בעתיד. בנים גדלים חסרי אונים ומחכים שהוריהם יתנו לו דירה ומכונית. לבנות יהיה קשה למצוא בעל, מכיוון שהן יחפשו בכל גבר את מי שיגשים את כל גחמותיהן. אתה צריך לגדל ילד בעדינות, בלי לעבור לצרחות. לדוגמא, אם ילד צופה בסרטים מצוירים יותר מדי זמן, אין צורך לכבות בהתרסה את הטלוויזיה ולהגיד לילד "לא". עליכם לעניין אותו באיזה עסק אחר, למשל לשחק יחד.

ועוד כלל חשוב אחד. אם ההורים הם אימפולסיביים, נכנסים לסכסוך ללא סיבה ומופעלים בחצי סיבוב, לא כדאי לכם לצפות למשהו אחר מהילד. הוא לא יהיה רגוע. תינוקות מפרגנים על הוריהם בכל דבר עד גיל מסוים. והדבר האחרון שכולם צריכים לזכור הוא שאי אפשר להכות ילד. זה יהפוך אותו לאגרסיבי. עדיף לחפש דרכי ענישה אחרות, כמו מניעת קריקטורות או משהו טעים.

מוּמלָץ: