הורים רבים כיום מתקשים לתקשר עם ילדיהם המתבגרים. בגיל זה הילד רוצה להראות את עצמאותו מדעת הוריו. כאן נוצרים סכסוכים. הדבר היחיד שהורה יכול לעשות כדי לבנות אמון בינו לבין הילד הוא להפוך לחבר שלו. איך לעשות את זה?
ראשית, אל תשכח שלעתים קרובות קשה לבקר לשלוט ברגשות עקב שינויים מתמידים ברמות ההורמונליות. לכן, תגובה בתוקפנות לתוקפנות אינה הרעיון הטוב ביותר. תפקיד ההורים הוא להיות סבלני ורגוע.
כאמור לעיל, נער רוצה להפגין את עצמאותו. מה לעשות בקשר לזה? תנו לילד את ההזדמנות הזו. למדו לא לפלוש למרחב האישי שלו, לקבל סירובים ולהקשיב לדעתו של הילד עד הסוף, מבלי להפריע. האחרון, אגב, גם לא ניתן לכל ההורים, מכיוון שלא קל בכלל להקשיב למה שנראה כמו הזיה מוחלטת. אחרת, המתבגר עלול להיסגר ולהתרחק.
אמון חשוב מאוד במערכות יחסים. אם ההורה רוצה שהילד יסמוך עליו, אל תגנה את מה שהילד אומר "בסתר". יש צורך להיות מסוגל להנחות את הילד בדרך הנכונה. בשום מקרה אתה לא צריך לפרוץ חשבונות של נער, לקרוא את ה- SMS שלו בטלפון ובכל דרך אפשרית להעמיד פנים שאתה בלש. זה יכול רק ליצור כעס, וכבר לא יהיו דיבורים על אמון.
על המתבגר לחוש בתמיכת ההורים. אתה לא צריך להתעלם מהישגים של הילד, בין אם הוא עשה מזין ציפורים, קיבל "מעולה" או עזר לסבתא שלו לעבור את הכביש - כל זה עניין של גאווה ושבח. אם הילד מעד בטעות איפשהו, אתה לא צריך לארגן הליכים בקול מורם, אתה צריך להסביר בשלווה מה הייתה הטעות שלו.
במקרה שיש ספקות האם ילד בחר לעצמו חברים טובים, יש צורך להתיידד איתם בעדינות. הראה את עצמך כהורים מודרניים ומבינים. אתה יכול גם להזמין את חברי העשרה שלך לתה ולאט לאט להכיר אותם טוב יותר. הילד יעריך שמתייחסים אליו בכבוד לחבריו.
אפשרות די טובה היא לשפר את הקשר עם הילד תוך כדי עזרה בבחירת מומחיות לטעמכם. עם זאת, יש לזכור שבגיל זה החלטותיו של הילד לעיתים קרובות משתנות, יש צורך לטפל בתהליך זה בסבלנות, כדי לעזור למתבגר בכל דרך אפשרית לבחור נכון.
