על פי כתבי הקודש בתנ ך, חוה הייתה האישה הראשונה עלי אדמות. עם זאת, המיתולוגיה היהודית ודתות רבות טוענות כי המין ההוגן מקורו באישה בשם לילית. יש צורך להבין היכן האמת כאן.
לנשים הראשונות על כדור הארץ, לילית ואיב, יש הבדלים משלהן. לאווה דימוי חיובי של יוצר האח המשפחתי ומחמם אותו. לילית מאופיינת בחוסר הגמישות והחופש של המהות, המתנגדת לדמותה של חוה. מכיוון שעל פי מיתוסים עתיקים לילית בכל זאת הופיעה מוקדם יותר, כדאי להתעכב עליה ביתר פירוט.
לילית מצטיירת לעתים קרובות כבעלת שיער ארוך ומפואר וגופה יפה. הדימוי שלה מלווה לעיתים קרובות בציורים של חיות לילה, ינשופים או השטן עצמו, שהוא הפטרון שלה על פי כמה אגדות. לילית היא יצור שנוצר מאותו חומר כמו אדם, אך משום מה נדחה על ידי אלוהים עצמו. לאחר ניסיון "לא מוצלח" ליצור את האישה הראשונה, הקב"ה יצר מצלעו של אדם יצור נשי נוסף בשם חוה.
על פי מיתוסים ואגדות יהודיים רבים, כמו גם אמונות סלאביות, יפניות ואף אפריקאיות ישנות, לילית הבלתי מרוסנת והיפה היא בראש הכוחות האפלים, ומפחידה על כל צאצאיו של אדם, כאילו מקללת אותם בגידה. זהו יופי לילי, ההורג ילדים ללא הגנה בקמיעות מיוחדות, ומפתה של צעירים ישנים. היא שולטת בכל השדים והיצורים הבלתי נראים, דמותה מתוארת כשטנית, קסומה ומסתורית. לילית, אמיצה, חופשית ויפה, לא מכירה בדעות קדומות ובמרתקים ארציים, היא תוצר של תודעה גבוהה יותר שלא יכלה לקבל את כוח הנפש וחוסר הגמישות שלה.
לא נכבשה על ידי אדם, היא עזבה את הגבר הראשון, ולא רצתה להישאר אשה חרוצה למשך שארית ימיה. על פי האגדה, שלושה מלאכים נשלחו במרדף אחריה, משם נולד מנהג מעניין, שעדיין נמצא במסורות של עמים רבים בעולם: קמיעות קדושות עם שמות או תמונות של שלוש מלאכים שרשומים עליהן, או לילית, נתלות מעל מיטת ילדים שזה עתה נולדו.
