החברה שלנו מסודרת בצורה כזו, שמעצם הגדרתה, רק אם צריכה לדאוג לילד שזה עתה נולד, ובשלב הראשוני, אבי נותר בצד. למעשה, זו טעות גדולה שעושים כמעט כל הזוגות.
אתה צריך להרגיל את אבא שלך בהדרגה לעזור כבר מהימים הראשונים. מומלץ לעשות זאת בזהירות, ללא תוכחות ותלונות, שכן הופעתו של ילד אינה רק אירוע משמח לגבר, אלא גם הלם מסוים. בתקופה זו הוא מוצף ברגשות הנעים בין שמחה, אהבה ועונג לניתוק ואפילו קור.
על מנת שבעלך יסייע בגידול, עליך להסביר לו שבלעדיו קשה לך להתמודד עם העומס הנערם ואתה זקוק למנוחה. אך יחד עם זאת, אל תשכח שגם הבעל עייף, ואתה צריך לפעול לא בתלונות ותוכחות, אלא אך ורק בחיבה. כמו כן, אינך צריך להאשים אותו מיד בכל הקשור לטיפול בתינוק, שכן בהתחלה גברים מפחדים לקחת ילד בזרועותיהם בגלל השבריריות והקטנות שלו.
בעיה נוספת שיכולה להתעורר היא שכל תשומת הלב של קרובי משפחה וחברים ניתנת לאמא ולילד, בעוד שאבא נותר בצד. יחד עם זאת, לעתים קרובות מאוד גבר נרתע מילד על ידי אמהות או סבתות עצמן בביטויים שגורמים לו לפקפק ביכולותיו: "אתה יכול להפיל אותו", "אתה יכול ללכלך אותו", "הגעת מהרחוב ו אתה יכול להדביק אותו. " מסכים, זה לא יוסיף התלהבות, והאיש יעדיף לסגת. אחרי זה, אין צורך להיות מופתע או להתלונן שהבעל לא עוזר לילד - אתה עצמך לא מקבל עזרה.
על מנת שהבעל יתחיל לעזור, אינך צריך להשליך עליו מיד דברים "מלוכלכים", כגון החלפת חיתול, עליך להתחיל בהליכים נעימים - הליכה עם התינוק, רחצה, שיר ערש לפני השינה. יתר על כן, האיש עובד ומתעייף ולאחר שחזר הביתה רוצה לנוח מעט לפני יום העבודה הקרוב, ולא להתחיל בעבודה חדשה.
טעות נוספת שנשים לעיתים קרובות עושות היא שאחרי שגבר מתחיל לקחת חלק פעיל בטיפול בילוד, נשים משאירות את הילד אצל אבא לבד למספר שעות. ובזמן הזה יכול לקרות משהו שאמהות רגילות אליו וזה לא יפתיע אותן ולא יפחיד אותן, אבל עבור אבא זה יהיה ממש הלם. הגדל את זמן ההיעדרות שלך בהדרגה.
אם אדם עושה טעויות, בשום מקרה לא נוזף בו, אל תבקר את מעשיו, אלא הראה מה וכיצד הוא עושה רע, במידת הצורך, ליווה זאת בבדיחה. ביקורת אינה מעוררת התלהבות באף אחד ורק דוחה.
אין להגביל את מעורבותו של האב לעזיבה, אלא גם לגדל את הילד, ויש לדון מראש בכל היבטי ההורות. זה נכון במיוחד לגבי מה שניתן לעשות לילד, ומה אסור, כך שבעתיד לא יהיו מחלוקות בנוכחותו. ויכוחים יובילו לכך שגבר פשוט מסרב להעלות ולהעביר את האחריות הזו אליכם, וזה לא נכון לחלוטין, מכיוון ששני ההורים צריכים להשפיע לטובה על התפתחות האישיות.
לסיכום, ברצוני לומר שתהליך הכנסת האפיפיור לטיפול וגידולו של הילד צריך להיות הדרגתי, תוך שימוש בחיבה ובשום מקרה לא תוכחות, תלונות והיסטריות. רק במקרה זה תוכלו להשיג הרמוניה ולא תפגעו בילד או בקשרי המשפחה.
