הגסות ואפילו התוקפנות הגלויה של ילדים כלפי אחרים, אבוי, אינה נדירה. כדי להתמודד עם הבעיה, חשוב להבין את הסיבות להתרחשותה. בנוסף, עליך ללמוד כיצד לשלוט בעצמך כאשר אתה מתמודד עם ילד תוקפני, כדי לא להגיב אליו בכעס חזק עוד יותר.
אם תינוק נושך, מכה בך או בילדים אחרים, שובר צעצועים, אין זה אומר שילדך קשה. אולי, בכך שהוא תוקפני כלפי אחרים, התינוק מנסה למשוך את תשומת ליבך, לגלות את גבולות המותר לו או להרגיש את חשיבותו שלו. או שמא מדובר במשבר גיל והגדרת מעמד חדש. בכל מקרה, הילד צריך להיות בטוח באהבת ההורים ולדעת שאמא ואבא תמיד יבינו אותו ויעזרו.
יש ילדים שהולכים לחדר אחר, למטבח, לשירותים וסוגרים שם, ומנסים להתמודד בכעסים וטינה בכוחות עצמם. מצבים כאלה קשים במיוחד כאשר הורים רוצים לדבר עם התינוק, לעצור אותו וילד זועם ותוקפני אינו מציית. מה לעשות? התשובה היא פשוטה - השאירו את ילדכם לבד לפחות חצי שעה או שעה. כשהתינוק נרגע אפשר לדבר איתו ברוגע.
אם הילד נושך, ממהר אליכם באגרופים, סחטו אותו בחיבוק חזק וסחבו אותו מהחדר. זו דרך טובה להסיח את תשומת הלב ולהראות שלא תאפשר לעצמך להיפגע. הסבירו לילדכם בשלווה שאתם מבינים את כעסו וגירויו, אך אל תאפשרו להם לזרוק לעצמכם או לתקוף אנשים אחרים.
אין טעם לגעור ולבייש את ילדך ברגע זה, כי זו אותה תוקפנות מצידך, רק פסיבית. בנוסף, לא סביר שהילד יקשיב לך ברגע זה ויתפוס אותם נכון. בנימה רגועה, אמור לקטנה שלך שגם אתה כועס לפעמים, במיוחד כשמשהו משתבש. הילד צריך לדעת שאתה מגנה את המעשה שלו, לא את עצמו.
למדו את בנכם או בתכם להתמודד עם רגשות כעס וגירוי. הסבירו שאפשר לקחת פיסת נייר ולקרוע אותה, לאגרוף כרית או לנשוך עיפרון. חשוב שהתינוק לא יסבול תוקפנות על אנשים, בעלי חיים, על כל היצורים החיים.
לפעמים הורים מאפשרים לילד אגרסיבי לעשות כל מה שהוא רוצה כדי להרגיע אותו. בכך הם מראים לתינוק שניתן להשיג הרבה על ידי התקפה, צרחות, התקפי זעם. במקביל, נפגעת סמכות ההורים, בה הילד רואה תמיכה וערובה לבטיחות. מספר שנים של חינוך כזה, ומאוחר מדי לשאול מה לעשות אם הילד לא מציית לאמא ואבא ומכבד רק כוח אכזרי. לכן, אם אינך יכול להתמודד עם תוקפנות בילדות בכוחות עצמך, עליך להתייעץ עם מומחה לקבלת ייעוץ.
