בתקופתנו זה הפך לבלתי מקובל למסור ילדים לאבותיהם. הם לא יתמודדו, הם לא יוכלו, זה לא עסק של גבר, הם עצמם לא רוצים - לכל משפחה יש את הסיבה שלה. אך תפקיד האב אינו מסתיים בהפקת מזון. אב מסוגל מאוד ועליו לתת לילדיו להתפתחות הרמונית.
1. אמא רכה, קולחת, חיבה. זה בכלל לא אומר שאבא לא צריך להיות כזה. אבל אתה חייב להודות, אחרי הכל, גברים מטבעם הם יותר מוצקים וישרים. לא משנה כמה ננסה להיות שווים זה לזה בכל דבר, ההבדלים הללו תמיד יישארו. הם טבועים בנו מטבעם, הם משתקפים אפילו בגופנו. ודווקא המודל הגברי-נשי הזה חשוב מאוד להתפתחות בריאה ולהבשלה של אדם. על ידי "דחיקת" האב לרקע, אנו מונעים מילדינו את האפשרות להכיר את החלק הגברי בעולם הזה.
2. האב הוא המגן. ואת זה גם מספק הטבע. כל גבר ממוצע חזק וקשוח יותר מהאישה הממוצעת. גברים הם שלוקחים למלחמה ולצבא, גברים שעוסקים בעבודה פיזית קשה, ומגברים אנו מצפים לעזרה בהתנגשויות עם חוליגנים - זה נכון וטבעי. התקופה שלאחר המלחמה של הסבתות שלנו, "האישה היא חברה" של האמהות שלנו, הפמיניזם הרדיקלי של זמננו - במשך שלושה דורות של משפחות כבר מתרגלים לעובדה שאישה יכולה להתמודד בכוחות עצמה, גברים הם לא צריך בכלל. אנו חיים במציאות זו המעוותת מטראומה, ולא שמים לב כיצד אנו מתרחקים יותר ויותר מהטבעי והבריא. כוח ניתן לאדם לא לפגוע בחלשים, אלא להגן עליהם. אך ככל שאנו משקיעים פחות את ההבנה הזו בילדינו, ככל שגברים עצמם משדרים פחות את הפוסטול הזה לעולם, כך קשה יותר לכולנו ולילדינו לחיות בעתיד.
3. האב נותן חוויה פיזית שונה מאוד בחיים האלה. וזה מתבטא כבר מהגיל הרך. בזמן שאמא מלטפת ומחבקת, אבא זורק עד לתקרה. שוב, שים לב שאמא פיזית לא יכולה לעשות זאת. אמא מבוהלת, סבתא מתעלפת, והילד שמח להרגיש שזה אפשרי בכל מקרה, אני יכול גם לעוף! חוויות מגוונות עוזרות לילדים לראות את העולם רחב יותר. ותאמין לי, אמא לא תוכל לתת הרבה מכל זה.
