בשלב מסוים, אדם מתחיל להבין שהוא כבר התבגר, והוריו מתייחסים אליו כאל ילד בן שלוש. טיפול ותשומת לב מוגזמת יכולים לא רק להרגיז, אלא גם לגרום לעימותים ואי הבנות. עדיף להתחיל לחנך מחדש את ההורים ברגע שמופיעים הסימנים הראשונים ל"משחק יתר "שלהם. לרוב ניתן לראות אותם כשהילד בן 14-15.
הוראות
שלב 1
קבעו בעצמכם בדיוק מה אתם רוצים מההורים. מה הם צריכים להיות כדי שתרגיש בנוח? רוב הבעיות עם ההורים מבוססות על העובדה שהם לא רואים בך מבוגר, אתה תמיד תישאר ילד עבורם, בין אם אתה בן 20 או 50. דמיין את המודל האידיאלי של מערכות יחסים משפחתיות, אך שקול את העובדה שהוא חייב להיות מציאותי, אחרת לא תצליח.
שלב 2
ניתוח התנהגותך. אולי אתה נותן לדור המבוגר סיבה לחשוב שלא תוכל להחליט באופן עצמאי מה טוב לך ומה לא כל כך טוב עבורך. שים את עצמך בנעלי ההורים שלך. חשוב על מה הם לא אוהבים בהתנהגותך. סביר להניח שאם תסלק את הרגעים המעצבנים, יהיה לך יותר חופש.
שלב 3
לעבור ממחשבה לפעולה. עד כמה שזה נראה מוזר, אל תתנגד להוראותיהם. עשו הכל כמו שאומרים. אם הם לא נותנים לך ללכת לאנשהו, בפעם הבאה תחזור בזמן הביתה; להתקשר בחזרה כשהם שואלים; אל תשכח לעקוב אחר הוראותיהם. כשההורים שלך רואים שאתה מסוגל למלא כראוי את בקשותיהם, הם יתייחסו אליך כמו למבוגר, וכעבור זמן מה השאלה ללכת לכל מקום אפילו לא תעלה. הם יהיו בטוחים שלא יקרה לך כלום.
שלב 4
אל תפחד לדבר עם ההורים שלך. השתתף בשיחות שלהם, הביע את דעתך, התייעץ עימם. הוכיח להם בהדרגה שאתה מבין במה מדובר, שאתה לא יכול פשוט לוותר ולומר ש"אלה בעיות של מבוגרים."
שלב 5
טענו על כל הפעולות שלכם. נסה להסביר להוריך מדוע אתה עושה זאת ולא אחרת. בקשו מהם לעמוד במקומם, שאלו מה הם היו עושים אילו היו במצבכם. הזכר להם את נעוריהם, שאל אם הם התנהגו כפי שהם דורשים ממך.
שלב 6
אל תסחט את הוריך ואל תעשה להם דבר "רע". זה רק יעורר קונפליקטים ושום דבר טוב לא ייצא מזה. לפיכך, תוכיח כי אינך מוכן להתנהג בצורה מספקת ושהינך זקוק לטיפול הורי.
