קשה להעריך יתר על המידה את תפקיד ההורים בגיבוש אישיותו של הילד. גידול בן או בת, הטמעת כישורי שירות עצמי, כמו גם מערכת הערכים המאומצת במשפחה, האב והאם מעצבים במידה רבה את אופיו של הילד, את הרגליו, נימוסיו ויחסו לאנשים אחרים.
הוראות
שלב 1
לטפל בצאצאיהם, לגדל אותו, להעניק לו חום, אכפתיות, תשומת לב, ההורים משפיעים גם על עצמם. לכן, הורות היא סוג של תופעה פסיכולוגית. האבא והאם מבוגרים יותר, מנוסים יותר מילדם (במיוחד כשהוא עדיין קטן, חסר אונים וחסר הגנה לחלוטין). לכן, להורים יש רצון אינסטינקטיבי להגן, לטפל בתינוק שלהם, להגן עליו מפני צרות, סכנות, ללמד ולהדריך. לעתים קרובות הם מתנהגים באותה צורה, גם כשהילד הפך למבוגר ומסוגל לדאוג לעצמו. הם פשוט חושבים שילדם עלול למעוד, למרות גיל וניסיון החיים.
שלב 2
מאפיין חשוב של הורות מנקודת מבט פסיכולוגית הוא תחושת אחריות. כאשר תינוק מופיע במשפחה, האב והאם יחד עם שמחה גדולה מרגישים את אותו נטל האחריות הגדול. אחרי הכל, עכשיו זה תלוי בהם שהילד לא רק יגדל כאדם בריא, מטופח, אינטליגנטי, אלא גם יהפוך לאזרח ראוי במדינתו, חבר מועיל בחברה.
שלב 3
הורות ממלאת תפקיד גדול בחיזוק היחסים הזוגיים, היא יכולה לתת דחף חדש לתחושות בין בעל ואישה. בני הזוג אסירי תודה זה לזה על האושר הבלתי משתווה של אבהות ואמהות. החיוך הראשון של הילד (אם כי עדיין לא מודע), ניסיונותיו המהוססים הראשונים לתפוס צעצוע, לזחול ולהתהפך - כל זה גורם להם לא רק לרגישות ורגש, אלא גם לגאווה אינסטינקטיבית מהמחשבה: "זה הילד שלנו!"
שלב 4
נוכחותו של ילד במשפחה משמעת את ההורים, גורמת להם לרצות במודע להגביל באופן רציונלי את צרכיהם לטובת התינוק. כאשר ילד גדל ומתחיל, כמו ספוג, "לספוג" את כל מה שהוא רואה ושומע במעגל המשפחתי, לעצם נוכחותו יש השפעה משמעתית. הורים נאלצים לעקוב בקפידה אחר עצמם, אחר מעשיהם ומילותיהם, כדי לא להוות דוגמא רעה לבנם או לבתם. מנקודת מבטה של הפסיכולוגיה זו שיטה חינוכית יעילה מאוד.
שלב 5
לבסוף, קל יותר מבחינה פסיכולוגית להורים שיודעים שיש להם, כמו כל היצורים החיים, מועד אחרון משלהם, להשלים עם הרעיון של מוות קרוב אם יש להם ילד - המשך כדור הארץ הזה. הם מבינים שהילד לא יפקיר אותם בגיל מבוגר, יתמוך, שכן הם תמכו בו כשהיה עדיין קטן.
